Sunday, February 15, 2026

אבטלה טכנולוגית והכנסה בסיסית לכל. רלוונטי בעידן הAI?

 היי, כאן האינטנסיבי



אני רוצה היום לדבר קצת על אבטלה טכנולוגית,

שזה במילים אחרות גם המהפכה הבאה שנקראת מהפכת ה-AI ועל השפעותיה בעולם.

🌍

אז הייתי רוצה להתחיל קצת עם היסטוריה לפני.

מה זה אומר אבטלה טכנולוגית? זה מושג שקיים כבר אצלנו בעולמנו לערך 200 שנה מאז ימי המהפכה התעשייתית, וכל פעם כשיוצאת איזה טכנולוגיה חדשה, כשיוצאת איזה מכונה חדשה, רעיון חדש, משהו שבעצם מטיב עם הקדמה ומריץ את העולם למקום יותר מתקדם, אז תמיד ישנם הפרופסורים והכלכלנים שטוענים, עוד מעט נדבר, עד כמה בצדק, ועד כמה לא,

שטוענים שבעצם הדבר הזה - הוא הוא הגמצ'נג'ר ששובר בעצם את העולם כפי שמוכר לנו,

ומעכשיו בעצם המכונות או הכלים הבאים יעשו במקומנו את כל העבודה, ובעצם , וכאן נכנסת הבעיה הגדולה - לא יהיה לנו במה לעבוד.

ואחרי שמציפים את הבעיה, אז גם ישנם להם לכלכלנים כל מיני פתרונות, שגם עליהם אנחנו נדבר,

שהם למשל הכנסה בסיסית לכל, ועוד כל מיני פתרונות,

בין אם הם פתרונות יותר רגולטוריים, זאת אומרת שהממשלה צריכה יותר להתערב ולעשות שינויים כאלה או אחרים, או בין אם זה פתרונות יותר מעשיים, שאנשים צריכים יותר להשקיע בחברות הגדולות, וכדומה.🏦


אגב,

בסוגריים אני אגיד, וזה יהיה קשור גם לפוסט הבא שאני אעשה בעצם, (שעניינו יהיה יותר בכיוון של החברות הגדולות, ואיך זה שהחברות הגדולות הן רק ממשיכות לגדול ולגדול ברמות כאלה שלא יהיו פה פעם.) למה החברות הגדולות של היום יותר עשירות מהחברות הגדולות של פעם?

למה העושר הזה נצבר?

ולמה בעצם זה גם קשור למה שאנחנו מדברים עכשיו, שזה המהפכה התעשייתית, והעידן הזה שבו מכונות עושים הרבה במקומנו.💰💰💰


אוקיי,

לפני שניגע ב-AI, באופן כללי נוכל להגיד כבר שבסופו של דבר, עד היום התברר שכל מה שחששנו מהם שהמכונות יעשו במקומנו, התברר למפרע כמשהו שהוא נכון, המכונות החליפו הרבה זמן מכוח העבודה שלנו.

אני אתן דוגמאות, למשל היום לכבס הרבה יותר קל, היום להכין רכב יותר קל, להכין כלים היום הרבה יותר קל, אוטומציה ורובוטיקה והכל הרבה יותר קל והשפע היום לכן הוא הרבה יותר רחב.

אבל האם בגלל כל זה בהחלט בעצם נוצר מחסור בעבודות? לא.🛫

למה?

אז באופן כללי, אז ישנם את הכלכלנים שטוענים כי היום צריך עובדים כדי לייצר את המכונות, או צריך, אז נכון יש היום רכבים, אז בעצם כבר לא צריך עגלונים, אבל צריך עובדים שייצרו את הרכבים.🚜🚜🚜

אוקיי, זו תשובה שהיא חצי נכונה, כי בסופו של דבר ברור שצריך הרבה פחות עובדים יחסית למה שהיה, וברור שאם הרכבים אוטונומיים אז העובדים שבעצם יהיה צריך בשביל לתחזק את הרכבים האוטונומיים כדי ליצור אותם, זה הרבה פחות מנהגי ההמוניות שיש כיום, לכן אני לא מקבל את התשובה הזאת, אבל אני הייתי רוצה דווקא לשים את האצבע למקום אחר.


זאת אומרת, בהחלט היום העושר הרבה יותר גדול, אבל גם היקף הצריכה שלנו הרבה יותר גדול, זאת אומרת אם פעם בן אדם מסתפק בשלושה או ארבעה כלים קטנים וזה היה כל רכושו ואז היה לו עוד קצת זהב ועוד קצת אבנים ועוד קצת כסף ובית קטן, אז ככל שהטכנולוגיה בעצם מתפתחת, ההיצע נהיה יותר גדול וככה גם הצריכה שלנו היא יותר גדולה, ואז העבודה שלנו היא פשוט בשביל צריכה יותר גדולה, זאת אומרת אם פעם בן אדם היה עובד שמונה שעות ביום ואז היה לו x דברים, היום יש לו x כפול 10, ובאמת הוא יכול בעצם להשיג את אותם דברים שהשיגו בשמונה שעות לפני מאתיים שנה, היום אפשר להשיג בשעת עבודה אחת ביום.

אבל פשוט הצריכה שלנו היא נהייתה יותר גדולה ולכן גם השעות העבודה שלנו צריכות להישאר שמונה שעות ביום.🏭

ולכאורה אפשר לומר שככה יהיה גם הלאה, זאת אומרת, היקף הצריכה שלנו יצטרך להיות הרבה יותר גדול, העושר העולמי יגדל, השפע שיש לכל בן אדם בעולם בממוצע יגדל, ולכן העבודה של שמונה שעות ביום זה עבודה שהיא - אנחנו עובדים אותה פשוט בגלל היכולת יש לנו יכולת לעבוד שמונה שעות ביום לכן אנחנו עובדים שמונה שעות ביום כי בן אדם תמיד רוצה יותר או כמה שיותר או כמה שיותר בתחום הסביר של שמונה שעות העבודה ביום לכן גם אם אנחנו נוכל תאורטית לעבוד רק ברבע שעה אנחנו נעבוד עדיין שמונה שעות.👷


עכשיו זה אמנם זה יבטל הרבה מקצועות עבודה

כל ה-AI וכל הקדמה אבל פשוט העבודה הנותרת תתחלק בין כולם. 

זאת אומרת, בהתחלה זה יגרום לזה שכל אחד יעבוד רק שעתיים ואז אנחנו נמצא ונמציא עוד עבודות שבסופו של דבר ייתנו את העושר להבאים בתור.



אני אסביר את זה על ידי דוגמה, נניח ויש ארץ שיש בה הכל מספיק לכולם, זאת אומרת יש מספיק לחם לכולם בצורה אוטומטית, יש רובוטים שמכינים לחם לכולם ומכינים בתים לכולם, אז זאת אומרת שלכאורה לא צריך לעבוד בכלל.🏘️


בהנחה של עולם אטופי שכזה, למי בעצם מגיעים הבתים?

הייתי אומר - מי שהוא עובד קצת יותר מהאחרים, יש לו בעצם את השווה ערך לקנות, זאת אומרת יש יותר סיבה לחברות למכור לו מאשר למכור לאותו אחד שלא עובד בכלל.

כלומר, יהיה מספיק בן אדם שעושה איזה מלאכה קטנה, כמו למשל, בוא נגיד עכשיו מלאכה שלא יהיה אפשר לעולם להחליף, למשל מורה, - או שגם זה, בהנחה והAI יחליף גם את כל המורים, שזה תחום די רגשי, בוא נגיד שמטפלים בגן יהיה קצת יותר קשה להחליף, או אם נלך לתחום היהדות, אז יש דברים דתיים, למשל, כמו סופר סתם, למשל, שזה חייב להיעשות על ידי אדם, ואותו דבר אני מאמין שיש גם

בכללי,  אומנות למשל, יכול להיות שתמיד נעריך אומנות שיוצר אדם בן אנוש כמונו.

בכל אופן, הנקודה הסופית היא שאותו אחד שיעשה קצת יותר מכולם, הוא יהיה עשיר בהרבה יותר מכולם,

באותם חפצים שבעצם לא צריכים בשבילם לעבוד.


פה אני נכנס כבר לכל מיני תחומים קצת אחרים, על שוק חופשי ובעצם חלוקת עבודה וכל מיני דברים כאלה,

אנחנו נשמור על זה לפוסט אחר,

אבל באופן כללי אפשר להגיד שאנחנו כבר קצת נרגענו, זאת אומרת אנחנו יכולים כבר להבין שעם כל המהפכה אז נכון יהיה לנו הרבה יותר קל, יהיה לנו הרבה יותר שפע אבל בסופו של דבר הטכנולוגיה לעולם לא תחליף אותנו כי בסופו של דבר הטכנולוגיה משרתת אותנו,

אולי אבל היא תשנה קצת את החלוקה הכללית של העושר.🪙


אז בצורה איך היא תשנה את החלוקה הכללית של העושר, אז יש כל מיני רעיונות.💡

רעיון אחד למשל נקרא הכנסה בסיסית לכל. זאת אומרת, המדינות

בעצם יחלקו את העושר בצורה כזאת שגם בן אדם שלא עובד, - הרי היום הטכנולוגי בעצם מאפשרת כל מיני דברים, ובפרט אם אנחנו נתקדם עם עולם ה-AI ונהפוך את ה-AI לרובוטיקה,

זאת אומרת אנחנו נהפוך את זה כבר לעולם הפיזי, ובעולם הפיזי עצמו נלביש את החוכמה ואת האינטליגנציה המלאכותית בתוך רובוטים שממש כבר החליפו אותנו, וגם היום יש על זה חברות שבעצם עובדות על זה ומתקדמות בכל מיני היבטים ואספקטים. לאט לאט בעצם הטכנולוגיה תייצר הרבה יותר שפע, ובן אדם יכול בעצם לחיות רק עם השפע שהטכנולוגיה מייצרת בלי לנקוף אצבע.


זה יהיה מספיק, הם ייצרו את האנרגיה לבד מהשמש וכדומה, זה עוד נושא שעליו אנחנו לא יכולים לדבר בהזדמנות, בכל אופן נשמור את זה בינתיים בסוגריים, אז אומרים אותם אנשים אנחנו ניקח בעצם את המשאבי הטבע הכלליים שבעצם צריכים לעבוד, ניתן הכנסה בסיסית לכל, ניתן סכום כסף מסוים לכל בן אדם,

בצורה אוטומטית בלי שהוא יצטרך לעבוד,

רק כתוצאה מהטכנולוגיה שפיתחו אבותיו ואבות אבותיו, הם עבדו, העולם עכשיו יכול להיות כאן בלי לעבוד,

ובעצם נחלק את הכסף לכולם.


מבחינה כלכלית יש בזה קצת בעייתיות כי ברגע שיש סכום x מסוים של כסף לכולם אז לאף אחד לא שווה לעבוד בשביל אותו x סכום של כסף, זאת אומרת הוא בסוף של דבר מתאפס, כי כסף הוא בעצם סך הכל אנרגיה שיש לי, שאני עבדתי על משהו ואני עכשיו בעצם מביא לך את הכסף, כמו שאתה במקום צריך לעבוד על האנרגיה, צריך בעצם לקבל אנרגיה מעצמך, אתה בעצם יכול להשתמש בכסף או בעבודה שלי בתמורה לאנרגיה שאתה יוצר ומביא לי ואנחנו בעצם ככה מחליפים אנרגיה, הכסף זה סך הכל משהו שמתחלף בין כולם,

אני אספר על זה גם סיפור נחמד.


מסופר על בעצם אישה שירה שהגיעה פעם אחת לבית מלון, מניחה 500 דולר על דלפק הקבלה,

אני מדבר על איזה מלון שהיה בכפר קטן,

ואומרת אני אלך לבחור לי חדר.

בינתיים לוקח בעל המלון את ה-500 דולר, הולך לדייג, משלם לו את החוב שלו עבור כל הדגים שהוא לקח ממנו במהלך השנה האחרונה, בשביל להאכיל את אורחי המלון . הולך הדייג ומביא את הכסף לבעל הבית שלו שהוא שכר ממנו דירה, הולך לבעל הבית ששכר דירה, מביא את הכסף לקבלן ולמשפץ שעשה לו את השיפוץ רק לאחרונה. הולך המשפץ, מביא את הכסף לבעל הצרכניה במקום על כל האוכל שהוא לקח בשנה האחרונה, והולך בעל הצרכניה שבדיוק לפני חודש היה לו קבוצה גדולה של אורחים לרגל שמחה משפחתית במלון, ועדיין לא שילם לבעל המלון את חובו, אז הוא מביא לבעל המלון את ה-500 דולר,

בעל המלון שם את ה-500 דולר על הדלפק, יורדת האישה העשירה מהחדרים, היא אומרת לא מצאתי חדר שאני רוצה, לוקחת 500 דולר, הולכת.

מה יצא לנו פה בעצם? ה-500 דולר הלכו בחזרה ויצאו מהכפר, אבל לכל הכפר כבר אין חובות.

למה? כי בסופו של דבר הכסף הוא רק אמצעי להעביר אנרגיה. זאת אומרת, הכסף הוא רק סך הכל בעצם איזשהו כמו שובר של אנרגיה שאמורה לעבור.

וככה בעצם כיסינו את כל החובות בלי שבאמת נוצר פה איזשהו סכום כסף חדש חיצוני.

מה אני רוצה בעצם להגיד מהסיפור הזה? אני רוצה להגיד מהסיפור הזה שהכנסה בסיסית לכול היא לאו דווקא פתרון, אנחנו ניתן לכלכלנים להכריע, אבל יש פה בעייתיות מסוימת, כי הכנסה בסיסית לכול היא אומרת לכולם, בעצם יש איקס מסוים של אנרגיה בלי לעבוד, אז כבר אף אחד לא צריך לעבוד כדי לקבל את האיקס סכום כסף הזה, אף אחד לא צריך את הסכום כסף הזה, כי גם לו יש את אותו סכום כסף.

מה יש לבן אדם הזאת עם פעמיים סכום כסף? אם הוא כבר מקבל את כל הצריכה שלו מהעולם,

אז ברור שתמיד יהיה אנשים שרצו להיות יותר עשירים ויש בזה כל מיני היבטים וכל מיני אספקטים וכמובן שיש פה כל מיני רעיונות ויש פה סיבות.


אז אני רואה שכבר הארכתי קצת יותר מדי, את שאר הדברים שיש לי להגיד אני אשמור לפוסט הבא,
אבל אני אסכם ואסיים בכמה מילים פשוטות.
טיפ ראשון,אל תפחדו מהאבטלה הטכנולוגית,
תצטרפו אליה.
תקנו מניות בחברות גדולות שיגרמו לאבטלה הטכנולוגית, תקנו מניות
בחברות שמייצרים את המכונות שיגרו לכם להיות מבוטלים.
זה דבר ראשון.


דבר שני, אל תפחדו, לא תהיה אבטלה טכנולוגית. נכון, יהיו עבודות שייעלמו, העבודות שיישארו יתחלקו בין כולם בשווה, ייקחו, יכול להיות שייקח לזה כמה שנים, אבל זה יקרה, ואחר כך אנחנו גם נמצא דברים חדשים להשיג את עצמנו ככה שבחזרה נחזור לעבוד שמונה שעות ביום, זו דעתי וזו דעת הרבה מומחים כמוני לשוק ההון והרבה כלכלנים בכירים.

אז בקיצור, אין דאגה, רק הצטרפו להצלחה. בהצלחה.❤️

תקראו גם התובנות הכלכליות הבלעדיות שלנו על שוק הנדל"ן הישראלי. - מומלץ!

No comments:

Post a Comment

מגוריט – ניתוח קרן הרייט הראשונה לנדל"ן למגורים בישראל

 בה אם אתם שוקלים להיכנס לנדל"ן מניב ולא לקנות דירה בעצמכם, קרנות רייט הן אחת הדרכים המעניינות. הפוסט הזה הוא ניתוח ספציפי של מגוריט – ...

שאלות ותשובות מתוך הבלוג

הון חכם 360

שאלות ותשובות בכלכלה

תשובות ברורות לשאלות הנפוצות ביותר בנושאי השקעות, ריבית, קריפטו ושוק חופשי

מושגי יסוד בכלכלה

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים – כלומר, עם אותו סכום כסף קונים פחות מאשר בעבר. הסיבה הנפוצה ביותר היא עודף כסף נזיל בשוק ביחס לכמות המוצרים הזמינים: כשיש הרבה כסף רודף אחרי מעט מוצרים, המחירים עולים באופן טבעי. גורמים נוספים הם עלייה בעלויות ייצור (אינפלציית עלויות) ועלייה חדה בביקוש.

ממשלות וכלכלנים מנסים לרסן אינפלציה בעיקר דרך העלאת הריבית, שמייקרת הלוואות ומעודדת חיסכון – וכך מצמצמת את כמות הכסף הנזיל בשוק.

למאמר על ריבית ואינפלציה

ריבית היא בעצם "מחיר הכסף" – כמה עולה לך להשתמש בכסף שאינו שלך, או כמה תרוויח על כסף שאתה מלווה לבנק. ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות והלוואות, מחזקת את המטבע ומאטה את הכלכלה. ריבית נמוכה מזולת הלוואות, מעודדת יזמות והשקעות, אך מסכנת ביצירת בועות כלכליות ואינפלציה.

בישראל, הריבית נקבעת על ידי בנק ישראל ומשפיעה על המשכנתא שלך, על ריבית פיקדונות הבנק, ועל שערי חליפין של השקל.

למאמר המלא על ריבית

אינפלציה היא עלייה במחירים – הכסף שווה פחות. דפלציה היא ירידה במחירים – הכסף שווה יותר. בניגוד לתחושה הראשונית, דפלציה ממושכת עלולה להיות מסוכנת לכלכלה: כשאנשים מצפים שמחרתיים הכל יהיה זול יותר, הם מעכבים קניות, מה שמוריד ביקוש, גורם לחברות לפטר עובדים, ויוצר מעגל שלילי.

הבנקים המרכזיים בעולם מגדירים כמטרה אינפלציה מתונה של כ-2% בשנה – לא אפס ולא גבוה.

על מדיניות מוניטרית וריבית

כסף פיאט הוא מטבע שאין מאחוריו גיבוי פיזי כמו זהב – ערכו מבוסס על אמון הציבור ועל סמכות הממשלה בלבד. השקל, הדולר, האירו – כולם כסף פיאט. הבעיה המרכזית: ממשלה יכולה "להדפיס" עוד כסף, ובכך לשחוק את ערכו ולגרום לאינפלציה שפוגעת בחוסכים.

זהו אחד הטיעונים המרכזיים של תומכי הקריפטו – שהיצע ביטקוין מוגבל מראש ואינו נשלט על ידי אף ממשלה.

על קריפטו וכסף פיאט

בועה כלכלית נוצרת כשמחיר נכס מנותק מערכו הכלכלי האמיתי, בדרך כלל מכיוון שכולם מצפים שיגיע קונה שישלם יותר – תופעה הנקראת "תיאוריית הטיפש הגדול יותר". הבועה מתנפחת עד שנגמרים הקונים, ואז היא מתפוצצת בחדות.

סימני אזהרה קלאסיים: כולם מדברים על ההשקעה כ"הזדמנות חד פעמית", מחירים עולים בלי שיפור ברווחים אמיתיים, אנשים לוקחים הלוואות כדי להשקיע, ומשקיעים חסרי ניסיון נכנסים בהמוניהם.

על קריפטו ובועות

השקעות וניהול כסף

זהב נחשב מסורתית "מקלט בטוח" בתקופות אי-ודאות. הוא שומר על ערכו היחסי לאורך זמן ומגן מפני שחיקת כסף פיאט. אבל זהב אינו מניב – הוא לא מחלק דיבידנד, לא גדל ולא מייצר ערך נוסף. בהשוואה לחברות ערך איכותיות, הזהב הפסיד לאורך רוב התקופות הארוכות.

השוואה פשוטה: עץ פרי מוליד פירות מדי שנה – הזהב נשאר אבן. אם המטרה שלך היא צמיחת הון אמיתית, חברות ערך עדיפות. אם המטרה היא גיוון ויציבות – לזהב יש מקום בתיק.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מניות ערך הן חברות בשלות עם רווחיות מוכחת, תזרים מזומנים יציב ולעיתים דיבידנד – ולפעמים נסחרות בהנחה לעומת שוויין האמיתי. מניות צמיחה הן חברות שהשוק מוכן לשלם עבורן פרמיה גבוהה בציפייה לרווחים עתידיים, גם אם כיום אינן רווחיות.

בסביבת ריבית גבוהה, חברות ערך נוטות לגבור – כי הריבית "מקטינה" את שווי הרווחים העתידיים שעליהם מניות הצמיחה מבססות את מחירן. וורן באפט הוא הסמל הגדול ביותר של גישת הערך.

על עקרונות השקעת ערך

נדל"ן הוא נכס מניב – ניתן להשכירו ולקבל הכנסה שוטפת בנוסף לעליית הערך, ובנוסף ניתן לממנו בהלוואה בנקאית בריבית נמוכה יחסית. שוק ההון מציע נזילות גבוהה יותר – ניתן למכור ביום, בלי עורך דין, בלי עמלות גבוהות. גם פיזור ההשקעה קל יותר עם הון קטן.

ההשוואה הנכונה תביא בחשבון: עלויות עסקה, מיסוי, שכ"ט, תחזוקה, נזילות ורמת מעורבות נדרשת. אין תשובה אחת – תלוי בהון, בפרופיל הסיכון ובמטרות שלך.

על נכסים מניבים ותשואה

סחורות כמו נפט, חיטה ומתכות הן נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכן עולה ויורד לפי ביקוש עולמי, אסונות טבע, מלחמות ומדיניות. ניתן לסחור בהן דרך תעודות סל ייעודיות (ETC/ETF) בלי להחזיק אותן פיזית.

בדרך כלל, חברות ערך מנצחות סחורות בטווח ארוך – אך סחורות מספקות גיוון בתיק ההשקעות ויכולות להגן מפני תרחישי אינפלציה קיצוניים.

על נכסים מניבים מול סטטיים

ריבית גבוהה מקשה על חברות ללוות כסף לצמיחה, ומפנה כסף מהבורסה לאפיקי חיסכון בטוחים יותר (פיקדונות, אגרות חוב). לכן בדרך כלל כשהריבית עולה, שוק המניות יורד – במיוחד מניות צמיחה שמחירן מבוסס על רווחים עתידיים.

אך חברות ערך חזקות עם תזרים מזומנים גבוה סובלות פחות בסביבת ריבית גבוהה, ולעיתים אף נהנות ממנה (למשל, בנקים).

על ריבית ושוקי הון

קריפטו ומטבעות דיגיטליים

ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי שאינו מניב תשואה עצמאית – בניגוד למניות של עסקים שמייצרים רווח אמיתי, ביטקוין לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך נוסף. ערכו מבוסס על הסכמה ציבורית, בדומה לזהב אבל עם תנודתיות הרבה גדולה יותר.

שאלה מרכזית שכדאי לשאול את עצמך: אם קריפטו אמור להחליף את הכסף בעתיד, מדוע אנחנו משקיעים בו כדי להגדיל דווקא את יתרת הכסף שלנו? השאלה הזו חושפת את הסתירה הפנימית בטיעון לטובת קריפטו.

למאמר המלא על קריפטו

קריפטו הוא שוק קטן יחסית, חסר גוף מווסת ופועל 24/7 – לכן תנועות כסף גדולות יחסית גורמות לתנודות ענק. בנוסף, ערכו מבוסס כמעט לחלוטין על ציפיות, רגש ציבורי ותכנות עתידיות, ולא על רווחיות שוטפת – מה שהופך אותו לרגיש מאוד לחדשות, לפחד ולחמדנות.

כשהריבית עולה ויש אלטרנטיבות השקעה בטוחות יותר, כסף בורח מנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו. כשהריבית יורדת – כסף חוזר ומחפש תשואה.

על אסטרטגיית השקעה בביטקוין

שניהם נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכם נקבע לפי ביקוש והיצע בלבד. הזהב מבוסס על מוסכמה היסטורית של אלפי שנים, יש לו שימושים תעשייתיים ועמיד יותר למשבר. הביטקוין מציע יתרון של אי-תלות בממשלה, ניהול מבוזר והיצע מוגבל מראש.

ההבדל המרכזי: זהב הוכיח את עצמו כמאגר ערך ממשי לאורך ההיסטוריה. ביטקוין הוא ניסוי בן עשור וחצי בלבד – הוכחה סופית תדרוש עוד זמן.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מינוף ואופציות

מינוף מאפשר להשקיע סכום גבוה מההון העצמי שלך – למשל, להשקיע 200,000 ₪ כשיש לך רק 100,000 ₪. מינוף פי 2 יגדיל רווח של 10% ל-20%, אך גם הפסד של 10% יהפוך ל-20%. המינוף מגביר הרבה כיווני תנועה.

קיימות שלוש שיטות עיקריות: הלוואת מארג'ין מהברוקר (פשוטה אך עם ריבית ו-Margin Call), אופציות (גמישות ועם ריבית נמוכה), וקרנות ממונפות (פשוטות אך עם שחיקה יומית). הבנת ההבדל ביניהן חיונית לפני כל השקעה ממונפת.

על סוגי המינוף השונים

קרנות ממונפות פשוטות לשימוש אך סובלות משחיקה יומית – כלומר, ירידה של 10% ואחריה עלייה של 10% לא מחזירים אותך לנקודת הפתיחה, אלא מותירים הפסד. בטווח ארוך, השחיקה הזו משמעותית מאוד.

אופציות עמוקות בתוך הכסף לטווח ארוך (LEAPS) מציעות ריבית נמוכה יחסית, גמישות מלאה בבחירת רמת המינוף, אין Margin Call, וההפסד המקסימלי מוגבל לפרמיה ששילמת. לטווח ארוך, אופציות עדיפות ברוב המקרים למשקיעים שמבינים את המנגנון.

מעלות וחסרונות של כל שיטת מינוף

Margin Call קורה כשהפסד בפוזיציה ממונפת מגיע לרמה שבה ההון העצמי שלך יורד מתחת לדרישת הבטחון המינימלית של הברוקר – ואז הוא מאלץ אותך להזרים כסף או למכור בהפסד מיידי, לעיתים בתזמון הגרוע ביותר.

דרכי התמנעות: שמירה על יתרת נזילות בחשבון (לפחות 30% מהפוזיציה), מינוף מתון (לא יותר מפי 2 בהתחלה), ושימוש באופציות לטווח ארוך שאין בהן MC כלל.

על מינוף אחראי עם אופציות

שוק חופשי, AI ועתיד הכלכלה

החשש הזה עולה בכל מהפכה טכנולוגית מאז המהפכה התעשייתית לפני 200 שנה – ובכל פעם התברר שהפחד היה מוגזם. המכונות החליפו עבודות פיזיות, המחשבים החליפו עבודות חישוביות, ובכל פעם נוצרו עבודות חדשות בתחומים שלא ניתן היה לצפות.

ה-AI ישנה את הרכב המקצועות – יעלים מקצועות מסוימים ויצור חדשים. הצרכנות האנושית גדלה תמיד בהתאם לשפע, ובני האדם ימצאו ערך חדש לייצר. מה שכן ישתנה: חלוקת השכר בין מקצועות.

על אבטלה טכנולוגית ועידן ה-AI

שוק חופשי אידיאלי הוא מצב שבו כל העסקאות נעשות ללא התערבות ממשלתית – ללא מכסים, סובסידיות, הגבלות על תנועת עובדים, ומבלי שמטבעות יישלטו בצורה מלאכותית. בתנאים כאלה, כוחות ההיצע והביקוש מאזנים את השוק.

המשמעות המרתקת: בשוק חופשי אידיאלי, שעת עבודה של רופא תשתווה בסופו של דבר לשעת עבודה של זבלן – בניכוי שנות ההכשרה וההשקעה. בפועל, פערי חינוך, קשרים ומגבלות גיאוגרפיות מונעים איזון מלא זה.

על שוק חופשי ו-AI

הכנסה בסיסית לכל (Universal Basic Income) היא מתן סכום קבוע לכל אזרח ללא תנאי – בלי קשר להכנסתו, עיסוקו או נסיבותיו. הרעיון זוכה לתשומת לב גוברת לנוכח גל האוטומציה: אם מכונות מייצרות שפע, מדוע לא לחלקו?

הבעיה הכלכלית המרכזית: כסף הוא "אנרגיה" שמועברת בין אנשים בתמורה לעבודה. אם כולם מקבלים אותו סכום בסיסי, אין תמריץ לספק בדיוק את אותה הכמות של עבודה. תמריצים הם ליבת הכלכלה – בלעדיהם, השיטה קורסת.

על הכנסה בסיסית ועתיד העבודה

AI כבר משנה את שוק ההשקעות – אלגוריתמים מנהלים חלק ניכר מהמסחר היומי, ומערכות AI מנתחות דוחות כספיים תוך שניות. בטווח הארוך, AI יוזיל עלויות ניהול תיקים, ידמוקרטיז את הגישה לכלים מתוחכמים, ויצמצם את היתרון של קרנות הגידור הגדולות.

ההשלכה למשקיע הפרטי: כלים שהיו נגישים רק למשקיעים מוסדיים גדולים הופכים זמינים לכולם. מי שילמד לנצל את הכלים האלה ינצח.

על AI ועתיד הכלכלה

ברוב המדינות הריבית נקבעת על ידי הבנק המרכזי (בנק ישראל, הפד, ה-ECB). הם מנסים לאזן בין שתי מטרות לעיתים סותרות: יציבות מחירים (נגד אינפלציה) וצמיחה כלכלית.

הקפיטליסטים טוענים שריבית שנקבעת חופשית לפי היצע וביקוש תשקף טוב יותר את הצרכים האמיתיים של המשק. ריבית גבוהה = הרבה כסף בשוק, מעט מלווים → שוק ידחוף ריבית למטה. ריבית נמוכה = מחסור בכסף → שוק ידחוף ריבית למעלה. ללא התערבות, המשק מתאזן לבד.

על ריבית, שוק חופשי וממשלה

גיאופוליטיקה ונדל"ן

הפטרודולר הוא מנגנון שנוצר בשנות ה-70 כשארה"ב הסכימה עם ערב הסעודית שכל הנפט שנמכר יסוחר אך ורק בדולרים, בתמורה להגנה צבאית וביטחונית. משמעות הדבר: כל מדינה שרוצה לקנות נפט צריכה קודם להמיר את המטבע שלה לדולרים – מה שיוצר ביקוש קבוע ועצום לדולר, כי נפט הוא הסחורה הנסחרת ביותר בעולם.

אבל זה לא נגמר שם. הסעודים מחזירים את הדולרים לארה"ב בצורת רכישת אגרות חוב – כך שהכסף חוזר למערכת האמריקאית, מחזיק את הריבית נמוכה, ומאפשר לארה"ב להמשיך להדפיס דולרים מבלי לגרום לאינפלציה קיצונית. זהו מנגנון שמעביר עושר מכל העולם לאמריקה בשקט, כל יום.

למאמר המלא על הפטרודולר

במקום להסתכל רק על כותרות ומחירים, השתמשתי בשני מדדים לא שגרתיים: מדד התרומות (כמה אנשים תורמים = כמה כסף פנוי יש להם), וחישוב פשוט של יכולת רכישה. מחשבתי כמה משק בית ממוצע יכול להרשות לעצמו לשלם חודשית עם 35% הון עצמי וריבית ריאלית, והשוויתי למחירי דירות.

התוצאה הייתה ברורה: החשבון פשוט לא עבד. אפילו עם 35% הון עצמי, התשלום החודשי עלה הרבה מעבר לשליש מההכנסה הממוצעת. כשקבלנים התחילו להצטבר עם מלאי דירות פנויות שלא נמכרות, וריבית הגבוהה כבר הגיעה לכיסים של אנשים – השוק התחיל להאט. זה לא משבר דרמטי, אבל הכיוון ברור.

על ניתוח שוק הנדל"ן בישראל

קשרים. זו התשובה הפשוטה והברוטלית. היזם לא חייב להיות המוכשר ביותר, לא חייב לדעת לנהל צוות (הוא יכול לשכור מישהו לזה), אבל הוא חייב להכיר אנשים. הוא צריך לדעת למי לפנות כדי למצוא שותפים טכניים, איך להגיע למשקיעים, איך לקשר את המוצר למי שיכול לקנות אותו בסוף.

כל סטארט-אפ מוצלח הוא בעצם שרשרת של קשרים: א' פותח את המוצר, ב' משקיע, ג' מציג את המוצר ל-ד' שמנהל רכש בחברה גדולה. היזם הוא המתווך – מי שיודע לקשר בין כל הנקודות האלה. אם אתה משה מאשדוד ולא מכיר אף אחד מהמעגלים האלה – הסיכוי שלך להצליח נמוך בהרבה.

על קשרים ויזמות

לפוסטים מלאים – הון חכם 360  |  פורום  |  WhatsApp

אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות מכל סוג.