Thursday, February 12, 2026

מי אמור לקבוע את אחוזי הריבית שלנו? הבנק או אנחנו?

 



היי, כאן האינטנסיבי.

והיום קצת על המדיניות המוניטרית שלנו ..🏦🏦🏦

אחוז ריבית הוא ערך הכסף, כלומר כמה שווה ה''מניה'' שנקראת כסף.🫰 


נניח ובבנק שלכם שוכנים חסכונות בסך מאה אלש''ח. במקרה ואחוז הריבית עומד על סך 4% לשנה, זאת אומרת שערך ה''מניה'' שלכם שווה 4000₪ ש''ח תנובת רווח בשנה. תוכלו בהחלט להלוות סכום זה לבנק ולקבל תשואה בסכום קרוב לאחוזי הריבית 

-למרות שסביר להעדיף להשקיע את הכסף באפיק עם תשואה גבוהה יותר-🤑

באותה מידה במקרה והבנק מלווה לכם סכום דומה תצטרכו אתם לשלם לו את תשואת ה''מניה'' ולהוסיף על החזר ההלוואה את סכום הריבית.

אז מה מעניין לדעת? כשערך ''מנית'' הכסף גבוהה ביחס לקולגות שלו זה משפיע על ערך המטבע ב'שערי החליפין'. לדוגמא כשהריבית בישראל צפויה לעלות הדבר בהכרח מוביל להתחזקות השקל ולדפלציה ( או לכה''פ ההאטת האינפלציה).

אוק אז איך נקבעים אחוזי הריבית?

ברוב מדינות העולם הריבית נקבעת על ידי הממשלה או הבנק המרכזי/  הפדרלי.
לפחות לפי השיטה הסוציאליסטית – המצב בהחלט מצוין. 
לפי הקפיטליזם הטהור – המצב קטסטרופלי,
למה? באו נמשיך--

תחילה, מהם ההשפעות של שער אחוז הריבית?


כששער הריבית גבוה, אנשים מעדיפים להשאיר את הכסף בבנק, להימנע מהשקעות בעלות תשואה נמוכה ונמנעים מלקחת סיכונים. היזמים לא לוקחים הלוואות ואין תנופת צמיחה, בנוסף לכך מחוסר כסף נזיל בשוק -דפלציה- אנשים ממשיכים למעט בהשקעות וקניות, כתוצאה מכך היזמים מתמעטים, הביקוש יורד מה שגורם שוב להתמעטות וכן הלאה. 


כששער הריבית גבוה כתוצאה טבעית נוצרת עלית ערך המטבע – דבר שגורם בטווח הקצר למשבר ביצוא -למשל יצואנים שמוכרים ב100 דולר (320₪) מוצר שעלות יצורו הוא כ200 שקל יגרפו רווח של כמאה עשרים שקלים למוצר, במקרה של עלית ערך המטבע במכירת מוצר ב 100 דולר (310₪) שעלות יצורו היא 200 שקל יגרפו רווח רק של מאה ועשר שקלים למוצר, לאחר מכן הדפלציה תאזן את המשבר. (עלות היצור תקטן).

כששער הריבית נמוך, אנשים לא חוסכים, משקעים בהשקעות בעלות סיכון גבוהה יותר, עודף כסף נזיל בשוק (אינפלציה) גורם לעלית מחירים ולהיווצרות בועות כלכליות.  התעשייה מייצרת מעבר לביקוש מה שעלול לגרום למשבר כלכלי חמור.

כששער הריבית נמוך נוצרת ירידת ערך במטבע – מה שגורם בטווח הקצר למשבר ביבוא (פחות רווח על כל מוצר מיובא) דבר שמתאזן בטווח הארוך עם האינפלציה (עלות מכירת המוצר תגדל).


לא קשה, נכון?

למעשה, ריבית גבוה מדי או נמוכה מדי, כאמור, לא טובה למשק. ולכן, יאמרו הדוגלים ברגולציה ממשלתית גבוה,  יש על הממשלה להתאים את גובה הריבית לפי המצב שיאזן את המשק.😤

האם זה נכון?🤔

לכוראה, האופציה ההפוכה – לתת לריבית לנוע לבד לפי היצע נותני ההלוואות וביקוש המלווים – עלולה לגרום למשבר חמור וחסרת הגיון.😳🤯

אז באו ונראה מה מציעה לנו השיטה הקפיטליסטית. אז השיטה שמתאפיינת בליברליזם, חוסר ברגולציה ושוק חופשי טוענת שיש לאפשר לאחוזי הריבית להיקבע מעצמם, היינו – לנוע לפי ביקוש והיצע. יש חוסר כסף נזיל בשוק? יש מעט מלווים? אנשים וודאי ינהרו להלוות המלווים יעלו מחרים וכך הריבית תגדל. יש מלווים רבים? הריבית תקטן.


מה ההיגיון?

נשוב רגע אל החסרונות שמנינו בשער רבית גבוה או נמוך. החסרונות האלה, טוענים הקפיטליסטים, הם רק במקרה של שער אחוזי ריבית מלאכותי שלא משקף את מצב המלווים בשוק.

במקרה של אחוז ריבית גבוה, כאמור ציינו שהיזמים לא לוקחים הלוואות ואין תנופת צמיחה. אילו הריבית אינה תוצאה של קביעה שרירותית, אלא שיקוף של המצב הכלכלי הקיים במשק – הדבר מגלה שאכן אין צורך ביצור ובניה גבוהים יותר, מכוון שכל הכסף כבר 'מתגלגל' בשוק. ויותר מכך, מי שיקח הלוואה ללא ריבית -מגמ''ח למשל- לצורך השקעה שאינה צפויה להניב רווח גבוה מאחוז הריבית יגלה שהשקיע לריק. והסיבה – אם הרווח הצפוי לא עולה על אחוזי הריבית זה ביטוי לכך שהביקוש למוצר הוא קטן מהביקוש לכסף.

במקרה של אחוז ריבית נמוך, כאמור ציינו את העובדה שהתעשייה מייצרת מעבר לביקוש. שוב, אם הריבית אינה תוצאה של קביעה שרירותית אלא שיקוף של המצב הכלכלי הקיים במשק, היווצרות הריבית הנמוכה אכן משקף את המגמה של הציבור לחסוך כסף. ואם כן אכן יש כסף 'מיותר' ויש צורך גובר ביצור ובנייה.

אם כן, יוצא ששוק חופשי פועל במצב הכי טוב שיש כשהוא פועל לבד בלא רגולציה והתערבות ממשלתית, ומאזן את עצמו לבד למצב הכי טוב למשק. 💥

היום רוב המדינות כן דוגלות במדיניות של קביעת ערך השער באופן עצמאי על ידי הבנק המרכזי. תמיד קשה לוותר על תחושת שליטה.

עיידן הקריפטו אולי יספר אחרת. לכו תדעו.


אז כך טוענים הקפיטליסטים. מה דעתכם?

No comments:

Post a Comment

מגוריט – ניתוח קרן הרייט הראשונה לנדל"ן למגורים בישראל

 בה אם אתם שוקלים להיכנס לנדל"ן מניב ולא לקנות דירה בעצמכם, קרנות רייט הן אחת הדרכים המעניינות. הפוסט הזה הוא ניתוח ספציפי של מגוריט – ...

שאלות ותשובות מתוך הבלוג

הון חכם 360

שאלות ותשובות בכלכלה

תשובות ברורות לשאלות הנפוצות ביותר בנושאי השקעות, ריבית, קריפטו ושוק חופשי

מושגי יסוד בכלכלה

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים – כלומר, עם אותו סכום כסף קונים פחות מאשר בעבר. הסיבה הנפוצה ביותר היא עודף כסף נזיל בשוק ביחס לכמות המוצרים הזמינים: כשיש הרבה כסף רודף אחרי מעט מוצרים, המחירים עולים באופן טבעי. גורמים נוספים הם עלייה בעלויות ייצור (אינפלציית עלויות) ועלייה חדה בביקוש.

ממשלות וכלכלנים מנסים לרסן אינפלציה בעיקר דרך העלאת הריבית, שמייקרת הלוואות ומעודדת חיסכון – וכך מצמצמת את כמות הכסף הנזיל בשוק.

למאמר על ריבית ואינפלציה

ריבית היא בעצם "מחיר הכסף" – כמה עולה לך להשתמש בכסף שאינו שלך, או כמה תרוויח על כסף שאתה מלווה לבנק. ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות והלוואות, מחזקת את המטבע ומאטה את הכלכלה. ריבית נמוכה מזולת הלוואות, מעודדת יזמות והשקעות, אך מסכנת ביצירת בועות כלכליות ואינפלציה.

בישראל, הריבית נקבעת על ידי בנק ישראל ומשפיעה על המשכנתא שלך, על ריבית פיקדונות הבנק, ועל שערי חליפין של השקל.

למאמר המלא על ריבית

אינפלציה היא עלייה במחירים – הכסף שווה פחות. דפלציה היא ירידה במחירים – הכסף שווה יותר. בניגוד לתחושה הראשונית, דפלציה ממושכת עלולה להיות מסוכנת לכלכלה: כשאנשים מצפים שמחרתיים הכל יהיה זול יותר, הם מעכבים קניות, מה שמוריד ביקוש, גורם לחברות לפטר עובדים, ויוצר מעגל שלילי.

הבנקים המרכזיים בעולם מגדירים כמטרה אינפלציה מתונה של כ-2% בשנה – לא אפס ולא גבוה.

על מדיניות מוניטרית וריבית

כסף פיאט הוא מטבע שאין מאחוריו גיבוי פיזי כמו זהב – ערכו מבוסס על אמון הציבור ועל סמכות הממשלה בלבד. השקל, הדולר, האירו – כולם כסף פיאט. הבעיה המרכזית: ממשלה יכולה "להדפיס" עוד כסף, ובכך לשחוק את ערכו ולגרום לאינפלציה שפוגעת בחוסכים.

זהו אחד הטיעונים המרכזיים של תומכי הקריפטו – שהיצע ביטקוין מוגבל מראש ואינו נשלט על ידי אף ממשלה.

על קריפטו וכסף פיאט

בועה כלכלית נוצרת כשמחיר נכס מנותק מערכו הכלכלי האמיתי, בדרך כלל מכיוון שכולם מצפים שיגיע קונה שישלם יותר – תופעה הנקראת "תיאוריית הטיפש הגדול יותר". הבועה מתנפחת עד שנגמרים הקונים, ואז היא מתפוצצת בחדות.

סימני אזהרה קלאסיים: כולם מדברים על ההשקעה כ"הזדמנות חד פעמית", מחירים עולים בלי שיפור ברווחים אמיתיים, אנשים לוקחים הלוואות כדי להשקיע, ומשקיעים חסרי ניסיון נכנסים בהמוניהם.

על קריפטו ובועות

השקעות וניהול כסף

זהב נחשב מסורתית "מקלט בטוח" בתקופות אי-ודאות. הוא שומר על ערכו היחסי לאורך זמן ומגן מפני שחיקת כסף פיאט. אבל זהב אינו מניב – הוא לא מחלק דיבידנד, לא גדל ולא מייצר ערך נוסף. בהשוואה לחברות ערך איכותיות, הזהב הפסיד לאורך רוב התקופות הארוכות.

השוואה פשוטה: עץ פרי מוליד פירות מדי שנה – הזהב נשאר אבן. אם המטרה שלך היא צמיחת הון אמיתית, חברות ערך עדיפות. אם המטרה היא גיוון ויציבות – לזהב יש מקום בתיק.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מניות ערך הן חברות בשלות עם רווחיות מוכחת, תזרים מזומנים יציב ולעיתים דיבידנד – ולפעמים נסחרות בהנחה לעומת שוויין האמיתי. מניות צמיחה הן חברות שהשוק מוכן לשלם עבורן פרמיה גבוהה בציפייה לרווחים עתידיים, גם אם כיום אינן רווחיות.

בסביבת ריבית גבוהה, חברות ערך נוטות לגבור – כי הריבית "מקטינה" את שווי הרווחים העתידיים שעליהם מניות הצמיחה מבססות את מחירן. וורן באפט הוא הסמל הגדול ביותר של גישת הערך.

על עקרונות השקעת ערך

נדל"ן הוא נכס מניב – ניתן להשכירו ולקבל הכנסה שוטפת בנוסף לעליית הערך, ובנוסף ניתן לממנו בהלוואה בנקאית בריבית נמוכה יחסית. שוק ההון מציע נזילות גבוהה יותר – ניתן למכור ביום, בלי עורך דין, בלי עמלות גבוהות. גם פיזור ההשקעה קל יותר עם הון קטן.

ההשוואה הנכונה תביא בחשבון: עלויות עסקה, מיסוי, שכ"ט, תחזוקה, נזילות ורמת מעורבות נדרשת. אין תשובה אחת – תלוי בהון, בפרופיל הסיכון ובמטרות שלך.

על נכסים מניבים ותשואה

סחורות כמו נפט, חיטה ומתכות הן נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכן עולה ויורד לפי ביקוש עולמי, אסונות טבע, מלחמות ומדיניות. ניתן לסחור בהן דרך תעודות סל ייעודיות (ETC/ETF) בלי להחזיק אותן פיזית.

בדרך כלל, חברות ערך מנצחות סחורות בטווח ארוך – אך סחורות מספקות גיוון בתיק ההשקעות ויכולות להגן מפני תרחישי אינפלציה קיצוניים.

על נכסים מניבים מול סטטיים

ריבית גבוהה מקשה על חברות ללוות כסף לצמיחה, ומפנה כסף מהבורסה לאפיקי חיסכון בטוחים יותר (פיקדונות, אגרות חוב). לכן בדרך כלל כשהריבית עולה, שוק המניות יורד – במיוחד מניות צמיחה שמחירן מבוסס על רווחים עתידיים.

אך חברות ערך חזקות עם תזרים מזומנים גבוה סובלות פחות בסביבת ריבית גבוהה, ולעיתים אף נהנות ממנה (למשל, בנקים).

על ריבית ושוקי הון

קריפטו ומטבעות דיגיטליים

ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי שאינו מניב תשואה עצמאית – בניגוד למניות של עסקים שמייצרים רווח אמיתי, ביטקוין לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך נוסף. ערכו מבוסס על הסכמה ציבורית, בדומה לזהב אבל עם תנודתיות הרבה גדולה יותר.

שאלה מרכזית שכדאי לשאול את עצמך: אם קריפטו אמור להחליף את הכסף בעתיד, מדוע אנחנו משקיעים בו כדי להגדיל דווקא את יתרת הכסף שלנו? השאלה הזו חושפת את הסתירה הפנימית בטיעון לטובת קריפטו.

למאמר המלא על קריפטו

קריפטו הוא שוק קטן יחסית, חסר גוף מווסת ופועל 24/7 – לכן תנועות כסף גדולות יחסית גורמות לתנודות ענק. בנוסף, ערכו מבוסס כמעט לחלוטין על ציפיות, רגש ציבורי ותכנות עתידיות, ולא על רווחיות שוטפת – מה שהופך אותו לרגיש מאוד לחדשות, לפחד ולחמדנות.

כשהריבית עולה ויש אלטרנטיבות השקעה בטוחות יותר, כסף בורח מנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו. כשהריבית יורדת – כסף חוזר ומחפש תשואה.

על אסטרטגיית השקעה בביטקוין

שניהם נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכם נקבע לפי ביקוש והיצע בלבד. הזהב מבוסס על מוסכמה היסטורית של אלפי שנים, יש לו שימושים תעשייתיים ועמיד יותר למשבר. הביטקוין מציע יתרון של אי-תלות בממשלה, ניהול מבוזר והיצע מוגבל מראש.

ההבדל המרכזי: זהב הוכיח את עצמו כמאגר ערך ממשי לאורך ההיסטוריה. ביטקוין הוא ניסוי בן עשור וחצי בלבד – הוכחה סופית תדרוש עוד זמן.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מינוף ואופציות

מינוף מאפשר להשקיע סכום גבוה מההון העצמי שלך – למשל, להשקיע 200,000 ₪ כשיש לך רק 100,000 ₪. מינוף פי 2 יגדיל רווח של 10% ל-20%, אך גם הפסד של 10% יהפוך ל-20%. המינוף מגביר הרבה כיווני תנועה.

קיימות שלוש שיטות עיקריות: הלוואת מארג'ין מהברוקר (פשוטה אך עם ריבית ו-Margin Call), אופציות (גמישות ועם ריבית נמוכה), וקרנות ממונפות (פשוטות אך עם שחיקה יומית). הבנת ההבדל ביניהן חיונית לפני כל השקעה ממונפת.

על סוגי המינוף השונים

קרנות ממונפות פשוטות לשימוש אך סובלות משחיקה יומית – כלומר, ירידה של 10% ואחריה עלייה של 10% לא מחזירים אותך לנקודת הפתיחה, אלא מותירים הפסד. בטווח ארוך, השחיקה הזו משמעותית מאוד.

אופציות עמוקות בתוך הכסף לטווח ארוך (LEAPS) מציעות ריבית נמוכה יחסית, גמישות מלאה בבחירת רמת המינוף, אין Margin Call, וההפסד המקסימלי מוגבל לפרמיה ששילמת. לטווח ארוך, אופציות עדיפות ברוב המקרים למשקיעים שמבינים את המנגנון.

מעלות וחסרונות של כל שיטת מינוף

Margin Call קורה כשהפסד בפוזיציה ממונפת מגיע לרמה שבה ההון העצמי שלך יורד מתחת לדרישת הבטחון המינימלית של הברוקר – ואז הוא מאלץ אותך להזרים כסף או למכור בהפסד מיידי, לעיתים בתזמון הגרוע ביותר.

דרכי התמנעות: שמירה על יתרת נזילות בחשבון (לפחות 30% מהפוזיציה), מינוף מתון (לא יותר מפי 2 בהתחלה), ושימוש באופציות לטווח ארוך שאין בהן MC כלל.

על מינוף אחראי עם אופציות

שוק חופשי, AI ועתיד הכלכלה

החשש הזה עולה בכל מהפכה טכנולוגית מאז המהפכה התעשייתית לפני 200 שנה – ובכל פעם התברר שהפחד היה מוגזם. המכונות החליפו עבודות פיזיות, המחשבים החליפו עבודות חישוביות, ובכל פעם נוצרו עבודות חדשות בתחומים שלא ניתן היה לצפות.

ה-AI ישנה את הרכב המקצועות – יעלים מקצועות מסוימים ויצור חדשים. הצרכנות האנושית גדלה תמיד בהתאם לשפע, ובני האדם ימצאו ערך חדש לייצר. מה שכן ישתנה: חלוקת השכר בין מקצועות.

על אבטלה טכנולוגית ועידן ה-AI

שוק חופשי אידיאלי הוא מצב שבו כל העסקאות נעשות ללא התערבות ממשלתית – ללא מכסים, סובסידיות, הגבלות על תנועת עובדים, ומבלי שמטבעות יישלטו בצורה מלאכותית. בתנאים כאלה, כוחות ההיצע והביקוש מאזנים את השוק.

המשמעות המרתקת: בשוק חופשי אידיאלי, שעת עבודה של רופא תשתווה בסופו של דבר לשעת עבודה של זבלן – בניכוי שנות ההכשרה וההשקעה. בפועל, פערי חינוך, קשרים ומגבלות גיאוגרפיות מונעים איזון מלא זה.

על שוק חופשי ו-AI

הכנסה בסיסית לכל (Universal Basic Income) היא מתן סכום קבוע לכל אזרח ללא תנאי – בלי קשר להכנסתו, עיסוקו או נסיבותיו. הרעיון זוכה לתשומת לב גוברת לנוכח גל האוטומציה: אם מכונות מייצרות שפע, מדוע לא לחלקו?

הבעיה הכלכלית המרכזית: כסף הוא "אנרגיה" שמועברת בין אנשים בתמורה לעבודה. אם כולם מקבלים אותו סכום בסיסי, אין תמריץ לספק בדיוק את אותה הכמות של עבודה. תמריצים הם ליבת הכלכלה – בלעדיהם, השיטה קורסת.

על הכנסה בסיסית ועתיד העבודה

AI כבר משנה את שוק ההשקעות – אלגוריתמים מנהלים חלק ניכר מהמסחר היומי, ומערכות AI מנתחות דוחות כספיים תוך שניות. בטווח הארוך, AI יוזיל עלויות ניהול תיקים, ידמוקרטיז את הגישה לכלים מתוחכמים, ויצמצם את היתרון של קרנות הגידור הגדולות.

ההשלכה למשקיע הפרטי: כלים שהיו נגישים רק למשקיעים מוסדיים גדולים הופכים זמינים לכולם. מי שילמד לנצל את הכלים האלה ינצח.

על AI ועתיד הכלכלה

ברוב המדינות הריבית נקבעת על ידי הבנק המרכזי (בנק ישראל, הפד, ה-ECB). הם מנסים לאזן בין שתי מטרות לעיתים סותרות: יציבות מחירים (נגד אינפלציה) וצמיחה כלכלית.

הקפיטליסטים טוענים שריבית שנקבעת חופשית לפי היצע וביקוש תשקף טוב יותר את הצרכים האמיתיים של המשק. ריבית גבוהה = הרבה כסף בשוק, מעט מלווים → שוק ידחוף ריבית למטה. ריבית נמוכה = מחסור בכסף → שוק ידחוף ריבית למעלה. ללא התערבות, המשק מתאזן לבד.

על ריבית, שוק חופשי וממשלה

גיאופוליטיקה ונדל"ן

הפטרודולר הוא מנגנון שנוצר בשנות ה-70 כשארה"ב הסכימה עם ערב הסעודית שכל הנפט שנמכר יסוחר אך ורק בדולרים, בתמורה להגנה צבאית וביטחונית. משמעות הדבר: כל מדינה שרוצה לקנות נפט צריכה קודם להמיר את המטבע שלה לדולרים – מה שיוצר ביקוש קבוע ועצום לדולר, כי נפט הוא הסחורה הנסחרת ביותר בעולם.

אבל זה לא נגמר שם. הסעודים מחזירים את הדולרים לארה"ב בצורת רכישת אגרות חוב – כך שהכסף חוזר למערכת האמריקאית, מחזיק את הריבית נמוכה, ומאפשר לארה"ב להמשיך להדפיס דולרים מבלי לגרום לאינפלציה קיצונית. זהו מנגנון שמעביר עושר מכל העולם לאמריקה בשקט, כל יום.

למאמר המלא על הפטרודולר

במקום להסתכל רק על כותרות ומחירים, השתמשתי בשני מדדים לא שגרתיים: מדד התרומות (כמה אנשים תורמים = כמה כסף פנוי יש להם), וחישוב פשוט של יכולת רכישה. מחשבתי כמה משק בית ממוצע יכול להרשות לעצמו לשלם חודשית עם 35% הון עצמי וריבית ריאלית, והשוויתי למחירי דירות.

התוצאה הייתה ברורה: החשבון פשוט לא עבד. אפילו עם 35% הון עצמי, התשלום החודשי עלה הרבה מעבר לשליש מההכנסה הממוצעת. כשקבלנים התחילו להצטבר עם מלאי דירות פנויות שלא נמכרות, וריבית הגבוהה כבר הגיעה לכיסים של אנשים – השוק התחיל להאט. זה לא משבר דרמטי, אבל הכיוון ברור.

על ניתוח שוק הנדל"ן בישראל

קשרים. זו התשובה הפשוטה והברוטלית. היזם לא חייב להיות המוכשר ביותר, לא חייב לדעת לנהל צוות (הוא יכול לשכור מישהו לזה), אבל הוא חייב להכיר אנשים. הוא צריך לדעת למי לפנות כדי למצוא שותפים טכניים, איך להגיע למשקיעים, איך לקשר את המוצר למי שיכול לקנות אותו בסוף.

כל סטארט-אפ מוצלח הוא בעצם שרשרת של קשרים: א' פותח את המוצר, ב' משקיע, ג' מציג את המוצר ל-ד' שמנהל רכש בחברה גדולה. היזם הוא המתווך – מי שיודע לקשר בין כל הנקודות האלה. אם אתה משה מאשדוד ולא מכיר אף אחד מהמעגלים האלה – הסיכוי שלך להצליח נמוך בהרבה.

על קשרים ויזמות

לפוסטים מלאים – הון חכם 360  |  פורום  |  WhatsApp

אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות מכל סוג.