Showing posts with label AI. Show all posts
Showing posts with label AI. Show all posts

Friday, March 6, 2026

מניות גיימינג וריבית: המדד שהבנקים המרכזיים עדיין לא מכירים

 


יש קשר בין הריבית שהבנק המרכזי קובע לבין כמה אנשים משחקים בפלייסטיישן. זה לא בדיחה. זה לוגיקה כלכלית שמובילה לרעיון השקעה שאתם כנראה לא שמעתם עליו.


היום אני נכנס לתחום שעד עכשיו לא נגעתי בו: מניות הגיימינג.

לא סתם. יש פה קשר לרעיון שהצגתי בפוסט קודם, ויש פה נתון אחד בסוף שאולי יפתיע אתכם.


קודם כל – מה זה בכלל סקטור הגיימינג 🎮

כשאנחנו מדברים על מניות גיימינג, אנחנו מדברים על חברות שמפתחות ומוכרות משחקים דיגיטליים ואלקטרוניים. Take-Two, Electronic Arts, וחברות נוספות מהסוג הזה. ויש לזה גם תעודות סל מוכרות – ESPO ו-HERO הן הגדולות והמוכרות בתחום.

אבל לפני שנדבר על ההשקעה, צריך להבין את הלוגיקה מאחוריה.


מדד הקופות: למדוד אושר כלכלי בשטח 💰

בפוסט קודם הצגתי רעיון שקראתי לו "מדד התרומות".

הרעיון פשוט: הדבר האחרון שבן אדם מוציא כסף עליו כשיש לו עודף – ודבר ראשון שהוא מוותר עליו כשאין – הוא הנדבה לקופה. כי זה הכסף ה"מיותר" ביותר. אין לו תמורה ישירה. הוא צף למעלה רק כשהסלסלה מלאה עד למעלה.

ולכן: אם תציב קופות בנקודות מסוימות ותנטר את ההכנסות לאורך זמן, תוכל לזהות האם אנשים מרגישים שיש להם עודפים – הרבה לפני שהנתונים הרשמיים מגיעים.

זה אגב רעיון שיכול להיות שימושי מאוד לבנקים מרכזיים. כשהבנק מעלה ריבית ורוצה לדעת אם זה כבר מורגש בשטח – מדד הקופות יכול לתת תשובה מוקדמת יותר מכל סקר. אבל בפרקטיקה, אנחנו לא מציבים קופות ולא יכולים להשקיע על בסיס זה.

יש משהו אחר שעובד באותה הלוגיקה בדיוק.


מדד הגיימר: הקופה של המאה ה-21 🕹️

גיימינג הוא, בעיני, אחד המדדים הטובים ביותר לתחושת העושר של אנשים.

למה? כי הוא יושב בדיוק בקצה הסקאלה של ה"מותרות". אנשים משלמים על גיימינג רק אחרי שדאגו לאוכל, לדיור, לחשבונות. ולא רק מנוי חודשי – גיימינג כולל קניית קונסולות, שדרוג כרטיסי מסך, משחקים חדשים, תוספים, סקינים, כל מיני הוצאות שהאדם יכול לוותר עליהן ברגע שמתהדק.

ולהפך: כשיש כסף פנוי וזמן פנוי – הגיימינג הוא אחד הדברים הראשונים שצומחים.


הקורונה הוכיחה את זה בצורה מושלמת 📈

בתקופת הקורונה, אנשים היו בבית, לא עבדו, קיבלו כסף מהממשלה. התוצאה? מניות הגיימינג זינקו.

זה לא מקרי. זה בדיוק הנוסחה: זמן פנוי + כסף פנוי = גיימינג.

ואם אנחנו מאמינים שה-AI הולך להוביל לעולם שבו שעות העבודה קטנות – כמו שדיברתי בפוסט על אבטלה טכנולוגית – אז הכיוון די ברור. יותר זמן פנוי לאנשים, יותר כסף שיופנה לבידור, ובפרט לגיימינג.

בניגוד לנטפליקס או לפלטפורמות סטרימינג, שהמנוי החודשי שלהן זניח יחסית ואנשים משאירים אותן גם בתקופות קשות – גיימינג הוא הוצאה גמישה. אתה יכול להגדיל אותה בקלות כשיש כסף, ולהקפיא אותה מיד כשאין. זה מה שהופך אותה למדד כל כך רגיש.


הנתון שיפתיע אתכם 📊

קרנות הסל על הגיימינג הציגו מ-2018 ועד היום תשואה כוללת גבוהה יותר מהשוק האמריקאי הכללי.

כן. סקטור שנשמע כמו "תחביב" הכה את ה-S&P 500 לאורך זמן.

אני לא אומר שזה ימשיך. אי אפשר לדעת. אבל זה כן אומר שמי שדחה את הגיימינג כ"לא רציני" פספס משהו.


הצד השני: האם AI יפגע בחברות הגיימינג עצמן? 🤖

כאן נכנס הסיבוך.

ה-AI לא רק ייצור יותר זמן פנוי לשחקנים – הוא גם עלול לאיים על חברות הגיימינג עצמן. כמו שחברות תוכנה IT נפגעו כי מתכנת אחד עם AI עושה היום עבודה של עשרה, כך גם פיתוח משחקים עלול להיות מונגש לכולם.

גוגל כבר הדגימה זאת: אפשרות לצלם תמונה וליצור עליה משחק. אם כל אחד יוכל לפתח משחק מינימלי לבד, מה קורה לחברות הגיימינג הגדולות?

אז מה האבן בוחן? כמה מהר חברות הגיימינג מאמצות AI לתוך עצמן.

חברה שמשתמשת ב-AI לפיתוח מהיר יותר, לעיצוב דמויות, לבניית עולמות – תרוויח פי כמה. חברה שנאבקת בו מבחוץ ולא מאמצת אותו מבפנים – עלולה להיפגע.

זו האבחנה שאני ממליץ לעשות לפני שנכנסים לאיזושהי השקעה בסקטור.


לסיכום הרעיון: מניות גיימינג הן סוג של "מדד קופות" של ימינו – הן עולות כשאנשים מרגישים עשירים ויש להם זמן, ויורדות מהר כשמתהדק. אם מאמינים ש-AI יפחית שעות עבודה ויגדיל זמן פנוי – זה סקטור שכדאי לעקוב אחריו. ואם החברות בו מאמצות AI מהר – עוד יותר טוב. אם לא – תחשבו פעמיים.


קישורים רלוונטים: הפורום הפתוח – https://kesef360.com/forum/phpBB3/ הבלוג – https://kesef360.blogspot.com/ ערוץ הווצאפ – https://whatsapp.com/channel/0029VbCB42A3mFY6KMajGC2q


אין באמור שום המלצה לקנייה של מניה כזו או אחרת, רק העלאת נקודות למחשבה ורעיונות. גילוי נאות – ייתכן ואני משקיע לונג-שורט בחלק מהמניות המוזכרות בכתבה.


התחברו לערוץ הוואטצאפ, הדרך הקלה הטובה והמענינת לעקוב אחרי העדכונים השוטפים.


  • מניות גיימינג השקעה 2026
  • תעודת סל גיימינג ESPO HERO
  • קשר בין ריבית למניות גיימינג
  • AI השפעה על חברות משחקים
  • סקטור גיימינג תשואה שוק


Saturday, February 21, 2026

האינטנסיבי על עושר ועשירים

 היי, שלום, ערב טוב, כאן האינטנסיבי.

:D


אני רוצה להעלות איזה נקודה, להעלות איזה רעיון, להעלות איזשהו משהו שעולה לי,ואני דווקא אתחיל בנקודה הזאת שאני רוצה להגיד לכם, איזושהי הברקה שעלתה לי, ואתם יכולים בהחלט להגיב, להגיד מה אתם חושבים.


הגעתי למסקנה שהעשירים האמיתיים זה רק אלה שהאבות שלהם עשירים, כלומר נולדו עשירים.
ואני אסביר. עשיר, מבחינתי, זה אדם שיש לו כסף מיותר, כסף שהוא משתמש בו בלי חשבון.
איזה בן אדם יש לו כסף שהוא משתמש בו בלי חשבון? רק אנשים שקיבלו את הכסף הזה במתנה, בקלות.
או זוכים בלוטו, או בן של עשירים. ואם אני אכנס קצת יותר לפרטים, אני רוצה להגיד כזה דבר,
שעשירים אמיתיים, עשירים בזכות עצמם, בדרך כלל זה אנשים שהם לא מקבלים את הכסף שלהם בקלות. הם עובדים, והם גם לא כל כך תמיד נהנים מהכסף.


ואם הם היו נהנים מהכסף הם מבוזבזים את הכסף בהתחלה או לא לוקחים סיכון על כסף, ואז הם לא היו עשירים.
רוב האנשים, מהעשירים שאני מכיר, הם אנשים שלא אכפת להם מהכסף, אכפת להם יותר מהמשחק עצמו, זאת אומרת, הם מגדילים את הראש שלהם, יש להם כל מיני מטרות אחרות.


הם בדרך כלל לא משיגים את הכסף עם הרצון שלהם לכסף, וגם את הכסף עצמו הם לא עובדים בשביל הכסף, ואני אסביר,
זאת אומרת, הם לא מעסיקים את הכסף מרצון לכסף, הם רוצים לפתח טכנולוגיה, לקדם את העולם לאיזשהו מקום.
קחו את האנשים הכי עשירים שאתם מכירים, רוב הסיכויים שמה שמעניין אותם בחיים זה לא רק הכסף שהם מרוויחים אלא מה הם עושים בשבילו.
הם עושים את זה, את המוצר, את העבודה, כזה טוב והם כל הזמן פועלים. וזה גם מה שגורם לזה שבפועל הכסף יגיע אליהם כי הם עושים את הטכנולוגיה, כזה טוב, כי לא מעניין אותם רק לעשות את הטכנולוגיה או את המוצר כדי לצאת ידי חובה. הם לא רוצים לצאת ידי חובה.
הם רוצים לייצא את המוצר, ושכמה שיותר אנשים יגיעו אליו ויהנו ממנו.
ולכן הכסף מגיע אליהם כי הם עושים את המוצר הטוב. ולא רק כי הם עושים את המוצר הטוב, כי הם גם אף פעם לא עוצרים אתמחזור המזומנים ואומרים 'אוקיי עכשיו אני אקח את הכסף הזה לביתי.'
הם יכולים להסתפק במשכורת. אבל את הכסף שנכנס מהעסק הם כל הזמן משקיעים עוד יותר בעסק וככה המוצר שלהם יוצא עוד יותר טוב וחוזר חלילה. זה לולאת העושר.


מה שאני רוצה לומר בקיצור הוא שאל תחלמו להיות עשירים. זה לא כזה כייף. או שאתה אחד כזה או שאתה לא.


כמה עצוב, מי שיש לו את המרצדס לרוב זה לא מי שנהנה ממנו. ומי שיש לו ונהנה ממנו, כנראה קנה את זה בהלוואה. :roll:


זאת אומרת כזה דבר, מוצר טוב, = כסף טוב, כסף טוב.
ככל שאתה עשית את המוצר טוב כי רצית את המו
צר טוב, אז גם הכסף שנכנס הולך לעשות המוצר יותר טוב, ואז המוצר יותר טוב, ואז הכסף נהיה עוד יותר טוב, וככה אנשים נהיים עשירים.
ובדרך כלל לא מעניין אותם כסף,
אנשים שמעניין אותם כסף, א', ברגע שהם כבר קצת מרוויחים, הם מבזבזים את הכסף, הם משתמשים בו, הם קונים איתו דברים,ולא משקיעים יותר במוצר.


וגם אנשים שמעניינים אותם כסף לא עובדים כזה קשה, כי בואו, אנשים באמת עשירים, מעניינת אותם הטכנולוגיה ולא מעניינים אותם הכסף. הם יכולים לעבוד מהבוקר עד הלילה. ופשוט קחו את הדוגמה של האיש הכי עשיר שאתם מכירים או בואו נלך דווקא לדוגמה של האיש הכי עשיר בעולם,
אילון מאסק. הוא מטורף. הוא יושן במשרדים, הוא כבר עשיר, הוא יכול לפרוש לביתו והוא יכול לבזבז
כנראה 100 מיליון דולר ביום עד סוף ימי חייו., מאה מיליון דולר ביום, שזה סכום שקשה מאוד לבזבז ביום.
בכל אופן, הוא לא עוצר כי הוא פשוט לא מעניין אותו הכסף. ולכן אני אחזור למה שאמרתי בהתחלה,
שאנשים הם לא באמת עשירים, הם כל היום עובדים, הם מתייחסים לכסף רק כאל אמצעי ולא כאל מטרה. אם הם היו מתייחסים לכסף כאל מטרה, הם לא היו מגיעים למקום שאליו הם הגיעו.
ולכן הם כנראה לא מתייחסים לכסף כאל שווה ערך שצריך לקחת בחשבון.
כמובן לוקחים סיכונים יותר גדולים, ושוב אני רוצה להגיד לכם, אם אתם רוצים להיות עשירים, תיקחו סיכונים. אין דרך אחרת להיות עשיר. בן אדם רגיל - הוא כמו בן אדם רגיל.
למה שתהיו אחרים מהאנשים רגילים? אם יש בן אדם אחד שהוא לא עשיר, למה שתהיו שונים ממנו?
אלא אם כן אתם חכמים מאוד ועובדים באיזו עבודה שמכניסה לכם הרבה יותר, אבל בהנחה שאתם
אפילו חכמים יחסית, אבל עדיין לא מהמאייה העליונה,
אין סיבה שתהיו עשירים בפער מאנשים אחרים.
אולי תקבלו משכורת גבוהה ותעבדו בהייטק. אבל אם אתם רוצים להיות עשירים בפער מאנשים אחרים,
אתם צריכים סיבה והסיבה בדרך כלל שגורמת לאנשים להיות יותר עשירים מאנשים אחרים היא שרוב רוב רוב מוחץ של האנשים לא לוקחים סיכון ואם אתם תיקחו סיכון אז יש את האפשרויות. -או שתיכשלו ואז תמיד יש אופציה ב' אופציה ג', כמעט אף פעם זה לא נגמר, תמיד אפשר לפשוט רגל, להמשיך הלאה, פשוט לא צריך לפחד, הפחד עוצר. אבל אם אתם מפחדים אז אתם כמו רוב האנשים ואם אתם כמו רוב האנשים אל תתפלאו שגם ההכנסה שלכם לא כמו רוב האנשים.


אז בקיצור אני אעשה את הפוסט הזה יחסית קצר לפוסטים קודמים
תיקחו סיכונים, כמובן אם אתם בנויים לזה, אם אתם לא בנויים לזה אז פשוט תחיו בטוב ובנעימים אף אחד לא חייב להיות עשיר.
אבל העושר מגיע מלקיחת סיכון ואם אתם בנויים ללקיחת סיכונים פלוס אתם בנויים לעבודה באמת עבודה קשה כי כסף לא עובר בקלות פלוס ג' אתם גם לא מסתכלים על הכסף כאל מטרה, ויש לכם שאיפות ויש לכם חזון בעצם להמשיך בעולם. בין אם זה חזון טכנולוגי, בין אם זה קידום האנושות, וגם יכול להיות שהחזון לאו דווקא קשור לעסק שלכם אלא החזון דורש כסף שרק העסק שלכם יכול להביא את הכסף הזה.
כך או כך יש לכם סיכוי טוב.
ושיהיה לכם בהצלחה ואני אסיים פה את הפוסט.
כאן היה האינטנסיבי בהבזק קצר, ושיהיה לכם המשך ערב נעים.

Thursday, February 19, 2026

קצת על גוגל, שבעת המופלאות, וטכנולוגיה. כאן האינטנסיבי

 

שלום ובוקר טוב, כאן האינטנסיבי, שיהיה לכם בוקר נהדר.הייתי רוצה לדבר איתכם היום על כמה דברים חדשים והפעם אנחנו נזכיר חברות בשמם.

ואני רוצה לדבר על החברות הגדולות ביותר במשק האמריקאי,מה שנקרא שבעת המופלאות,שבעת החברות הכי גדולות שמרכיבים את מדד ה-S&P 500. ובכן, אז ככה,מה דעתכם? מה הייתם אומרים לגבי המלצה להשקעה בהם?ואני אסביר. אני קצת אפרט, אני ארחיב בכלל את מכלול השיקולים האם נכון להשקיע בחברות הגדולות במדד.



אז קודם כל שתדעושהחברות הגדולות הן נושא, הן תמה, הן אי-שו.זאת אומרת, יש מדדים שנותנים פחות משקל לחברות הגדולות, כמו מדדים שווי משקל, שנותנים משקל שווה לכל החברות, וזה  על סנופי 500. יש מדדים מינוס המופלאות, זאת אומרת שאתה משקיע בכל החברות מלבד שבעת החברות המופלאות, שאגב כמעט לרוב, לאחרונה, חברות טכנולוגיה.

אז אני אתחיל קודם עם הצדדים הלא טובים.

למה לא להשקיע בחברות האלה?אז דבר ראשון, כמו שאנחנו יודעים, החברות האלה קיבלו כוח עצום ומטורף במדד ובמשקל. הם מכפילים את ערכם בצורה שלא תיאמן. יש לנו גרף שאני כבר אצרף אותו, שבעצם מראה כמה אחוז מהמדד של S&P 500, כמה אחוז במשקל מורכב מהחברות הגדולות.

ואנחנו רואים שגענו לשיאיים שלא ייאמנו. זאת אומרת, המדד כולו כמעט נשען, אפשר לומר, על כמה חברות בודדות, שזה כבר מראה על סכומים לא נורמליים, החברות היום נמכרים ביוקר, ביוקר.

זה בדיוק הפוך מהכלל שאנחנו תמיד אומרים לעצמנו, הכלל הידוע, קנה בזול ומכור ביוקר. כאן אנחנו קונים ביוקר. אז כנראה שזה לא שווה.למה לנו לקנות ביוקר?


אבל עכשיו אנחנו קצת נצלול לפרטים היותר טכניים ונדבר בצורה קצת יותר פרטנית על כל חברה בפני עצמה וכאן אני רוצה לחלק בין חברות שנסחרות במכפילים מטורפים ובמחירים יקרים -לדעתי שוב, כי יקר וזול זה לדעתי -  ואני כבר אסביר, אני אתן למשל דוגמה למשל אנחנו מדברים על טסלה. חברת טסלה היא חברה שהיא נסחרת במכפילים גבוהים -לדעתי- כן כמובן המכפילים מהחברות טכנולוגיה גדולות היא נסחרת במכפילים הכי הכי גבוהים, גם אינווידיה נסחרת במכפילים גבוהים. אבל אם אנחנו מסתכלים אז טסלה כולה נשענת על חלום זאת אומרת היא חברת צמיחה כמו כל החברות אגב של אילון מאסק. שהיא נשענת על זה שהיא בעתיד תוכל לייצר טכנולוגיה ולמכור ולהרוויח הרבה יותר כסף. זאת אומרת, כיום החברה לא מרוויחה כסף בסכום שיצדיק אפילו עשירית מהשווי שלה.

חברה בנויה ונשענת על זה שבעתיד, אם הם ייצרו רובוטים ייצרו טכנולוגיות, ויצליחו להשתלט גם על השוק. זאת אומרת כי גם אם אתה מצליח לייצר את הרובוטים הכי טוביםוגם את הרכבים האוטונומיים הכי  טובים, אתה צריך להשתלט על השוק ולקוות שלא יקומו עוד חברות שיצליחו להתחרות בך. שזה גם תמה קשה מאוד בפני עצמה אבל זה לגיטימי להמר על חלום.


ויש כאן אומרים,  שהסיכון הזה הוא סיכון אפסי יחסית לה,  שווה ערך בעצם שהערך של טסלה ייתן במידה והם יצליחו. אבל אוקיי או שזה יעבוד או שזה לא יעבוד.


והייתי רוצה להבדיל חברות כאלה מחברות כמו גוגל, מטא, אמזון, שלהן אסטרטגיה עסקית שונה.

אבל לפני שאני אדבר על זה ולפני שאני גם אדבר על אלון מאסק שגם עליו אני רוצה קצת לדבר אני רוצה להזכיר את המעלה בהשקעה של חברות טכנולוגיות גדולות. אבל אתם יודעים מה? אולי בסוגריים אני דווקא כן אזכיר קודם את אלון מאסק

אלון מאסק הוא עשיר, שהוא כל כולו, כל העושר הגדול שלו, -שאגב הוא עשיר בפער מכל המתחרים האחרים שלו, זאת אומרת אם השווי הון שלו כיום בפברואר 2026 עומד על 850 מיליארד דולר לערך, כמובן זה משתנה קצת כל יום, המתחרה הבא אחריו, שזה מייסד גוגל, עומד על שליש ממה שהוא עומד, זאת אומרת הוא הכפיל אותו בפי שלוש, שזה שווי לא יאומן. -


אבל אני רוצה דווקא לשים את הזרקור שנייה על אילון מאסק, ולהגיד לכם דבר פשוט, תראו, אני מאמין, אני כמובן בטוח שיש איזה מחקרים ואפשר לבדוק את זה יותר לפרטים, אבל אני מאמין שהבן אדם הזה הוציא יותר כסף בחייו מאשר הכניס, זאת אומרת החברות שלו הוציאו יותר כסף על השקעות מאשר הם הכניסו, זאת אומרת ההשקעות שלו הן השקעות שלא תיאמן, רק כדי לקנות את טוויטר ולהפוך אותה ל-X, ועכשיו חברת ה-XAI, כל חודש שואבת ושורפת ממזומנים של מיליארדי דולרים, וכל ההשקעות שהוא מכריז עליהן כל יום, וספייסאקס, שגם זו חברת השקעות למרות שהיא כבר היום קצת יותר רווחית, אפשר לומר שהאיש הזה בכלל יותר שרף מזומנים מהכניס מזומנים.

אז כמובן יש נתונים ואפשר לבדוק את זה קצת יותר פרטיים, אבל טסלה שורפת את כל המזומנים שהיא מכניסה, כל החברות שלו לא מחלקים דיבידנדים, שורפים את המזומנים הלאה, זאת אומרת, את כל ההכנסות שלו הוא שרף, פלוס אין ספור השקעות שהוא מקבל לכל החברות הפרטיות שלו, שכיום לא רווחיות ברמה שעולה על ההשקעות. אז אני רק רוצה להדגיש, הבן אדם הזה הוא עשיר מחלומות.


זאת אומרת, הוא כל הזמן יודע למכור למשקיעים דברים חדשים. אני לא אומר שהוא לא, אין לו הצלחות, יש לו הצלחות פנומנליות, הוא מצליח להביא טכנולוגיות שאף אחד לא חשב עליהן.


אבל אני רק רוצה לשים את הזרקור על זה שבסופו של דבר מה שחשוב בעולם של משקיע ערך כמונו, כמו שכבר אמרתי לכם בפוסטים אחרים,

מה שחשוב בעולם שלנו הוא ערך, ומשקיע ערך הוא לא. זאת אומרת, הוא בפועל לא הביא כסף.

הוא בנוי על חלומות, ויכול להיות שהחלומות האלה מצוינים, ויכול להיות שהחלומות האלה אפילו נמכרים בזול, יחסית ליכולות שלו ויחסית לאיך שהחלומות שלו יתגשמו. אבל כעת הוא לא בן אדם שמכניס לנו כסף, ואותי בתור משקיע ערך הוא לא מעניין.


אוקיי, אז עכשיו אני דווקא אדבר על השקעה בחברות טכנולוגיות גדולות, קצת אזכיר את גוגל, ואז אחזור לאלון מאסק ולאיחוד המטורף שהוא עשה עכשיו בין טוויטר ל-XAI לספייסאקס והשווי של איחוד כזה.

אני בטוח שיש עוד הרבה בלוגים שמדברים על האיחוד הזה ואני אולי אדבר על זה בפוסט נפרד. עכשיו אני אזכיר בקצרה את האיחוד הזה ואת יתרונותיו. ולפני כן אני אדבר קצת על חברות טכנולוגיות גדולות, כי כמו שהזכרנו בתחילת השיחה, למה להשקיע בהן אם הן כאלה גדולות ויקרות?

למה לא להשקיע בחברות קטנות?


ובפרט, אני אדבר עוד קצת במעלתן של השקעות בחברות קטנות, שאנחנו יודעים שוורן באפט למשל בשנותיו הראשונות בעולם ההשקעות, -הרי הוא כבר היה 60 שנה מנכ״ל-, רק לאחרונה פרש מהמנכ״לות שלו, ואנחנו יודעים שהתשואה שהוא הביא בשנים הראשונות הייתה קרובה יותר ל-20% בשנה, בממוצע.

תמיד הוא הביא תשואה חיובית כל שנה, אבל 20% הם עומדים כל שנה. ולאחרונה, בשנים האחרונות, זאת אומרת לאט לאט זה התמעט, הוא מתחיל להביא רק 10%,או 12,  ותמיד עוקף את השוק, מכה את השוק, אבל שהוא לאו דווקא תמיד באותם מחירים ואותם מחירים כמו שהיה בשנים הראשונות. ומה הסיבה לזה? הסיבה לזה זה כמו שהוא בעצמו הסביר, כאשר אתה קטן אתה יכול לשקע בכל מיני חברות קטנות שאתה מוצא אותן בזול, מציאות מה שנקרא, ועם המציאות האלה אתה מכניס כסף ועושה הרבה מאוד אחוזים.


אבל כאשר אתה גדול ויש לך כסף גדול אתה לא תמיד יכול לצמוח באותה מידה.

זאת אומרת, הרבה יותר קל להפוך מיליון דולר, למיליון וחצי דולר, מאשר להפוך 10 מיליארד דולר, 15 מיליארד דולר. בשביל להעביר עוד 5 מיליארד דולר אתה צריך למצוא מספיק חברות שיצמחו בשיעור של 50%. חברות שצומחים בשיעור של 50% זה לא החברות הגדולות.


תחשבו שלחברה בשווי 2 טריליון דולר, לצמוח ב-50% זה אומר שתהיה שוות ערך טריליון דולר יותר.

אתם יודעים מה זה אומר להיות שווה ערך טריליון דולר יותר? זה אומר צפי הכנסות עצום, אדיר, תמ״ג של מדינה שלמה. בקיצור, זה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה. ולכן יש מעלה דווקא בהשקעות בחברות שיכולות להכפיל את עצמן בצורה הרבה יותר גדולה.


ועכשיו אחרי שהקדמנו את כל זה,

אני דווקא כן רוצה לחזור ולהסביר למה לדעתי חברות גדולות זה עתיד. אז הסברתי כבר בפוסט קודם על דעתי, על זה שאנחנו לאט לאט פריון העבודה שלנו שנדרש מאיתנו הוא יורד. זאת אומרת אם לפני 200 שנה בן אדם היה צריך לכבס בעצמו את הבגדיים, וללכת בעצמו ברגל הרבה ולהכין בעצמו את האוכל בידיים, היום הכל הכל הכל נעשה אוטומציה, זאת אומרת הכל נעשה אוטומטי, רובוטי, וגם אנחנו רק נלך לכיוון הזה, זאת אומרת הרובוטים יחליפו אותנו בכל דבר.


האם זה אומר אבטלה טכנולוגית? אז כמו שסברתי בפוסט הקודם, לא.

זה לא אומר אבטלה טכנולוגית, כי אנחנו תמיד נמצא מה לעבוד ותמיד יהיו דברים שכדאי שאנשים יעשו ופשוט הכסף שישולם על אותם דברים יעלה. זאת אומרת אם היום צייר או מורה או דברים שנדרש להיות אנושי בהם מקבל סכומים של כסף, אז כאשר כל הדברים יעשו רובוטים אז דווקא המקצועות שנשארו לאנושות המשכורת שלהם תעלה, וכמובן זה יתחלק בין כולם.


(המקצועות האלה וכל זה כבר דיברתי בפוסט לאבטלה טכנולוגית והכנסה בסיסית לכל אחד, הכל דיברנו בפוסט הזה.)

אבל אני רק הזכרתי את זה כי אני רוצה להזכיר את המגמה.והמגמה היא הולכת לכיוון הזה שאומרת העתיד יהיה שחברות טכנולוגיה יתלטו הרבה יותר על חיינו, אנחנו נהיה הרבה יותר דיגיטליים.


הרבה יותר תלויים בכל מיני מכשירים בעצם שילוו אותנו. עכשיו בעצם כל ההכנסות שבן אדם ייצר, כל ההוצאות שלו יהיו רק על המכשירים האלה.


עכשיו מי מייצר את המכשירים האלה? מי תלויים במכשירים האלה?


חברות קטנות לא יוכלו לשלוט על העולם. מי שישלוט על העולם בסופו של דבר זה עשר חברות גדולות, שבדיגיטציה של היום גם כל חברה קטנה, כל חברה גדולה, כל אדם פרטי, הכל, כולם יהיו תלויים בהם. כמו שאנחנו רואים היום, כל בן אדם לא יכול להסתדר בלי סמארטפון, בלי וואטסאפ, כמעט אף אחד לא מסתדר, בלי טכנולוגיה. ובסופו של דבר הטכנולוגיה היא הופכת אנשים עניים לעניים יותר, ועשירים לעשירים יותר. לסיכום - 1. אפקט רשת (Network Effects) ככל שיש יותר משתמשים – הערך של הפלטפורמה גדל, מה שמושך עוד משתמשים. זה יוצר מעגל שמחזק את המובילים ומקשה על תחרות. 2. יתרון לגודל (Economies of Scale) עלויות שוליות נמוכות בטכנולוגיה דיגיטלית מאפשרות רווחיות הולכת וגדלה ככל שהחברה מתרחבת. 3. שליטה בתשתיות קריטיותשירותי ענן, שבבים לבינה מלאכותית, מערכות הפעלה ופלטפורמות מסחר – כל אלה יוצרים תלות רחבה של עסקים ואנשים פרטיים.


ואני אביא פה כמה ציטוטים.

“Technology makes wealth inequality worse by giving people leverage and compounding differences in ability… Without intervention, technology will probably lead to an untenable disparity.”

סם אלטמן.
ובעברית - "טכנולוגיה מחמירה את אי השוויון בעושר בכך שהיא נותנת לאנשים יתרון ומחמירה את ההבדלים ביכולות... ללא התערבות, הטכנולוגיה כנראה תוביל לפער בלתי נסבל."


אבל התערבות, בטח התערבות משמעותית, לא סביר שתיהיה. אז דעתי - במקום להלחם בהצלחה, הצטרפו אליה. קנו מניות משמעותיות.


ועכשיו אני אביא פה עוד מעלה קטנה, שיש גם באיחודים בין החברות, וזה אני מדבר על יעילות.

זאת אומרת, כאשר חברה מחזיקה גם מערך שיווק, גם מערך הפקה, עוד גם מערך בינה מלאכותית, גם מאגרי מידע עצומים, שהיום האוצר הכי גדול שחברה יכולה להשיג זה מאגרי מידע על משתמשים, על לקוחות, על דאטה לאימון בינה מלאכותית, והחברה הזאת גם מחזיקה בשרתים, אז בעצם היעילות היא מאוד מאוד חזקה.

ואגב, בדבר הזה הכי מצטיין לדעתי היה עד עכשיו אילון מאסק בגיגה מפעל שלו של טסלה. זאת אומרת, הוא אמר, אני רוצה מפעל אחד, במקום שמלא חברות ירוויחו קצת כסף, אני אעשה חברה אחת שהיא גם עושה מתכת, גם מרתכת, גם יוצרת את כל החלקים בפרטי פרטים, גם משווקת הכל, משווקת עד לצרכן הסופי, ובעצם במקום שאני אצטרך הרבה רווח להרבה חברות, יהיה לי חברה אחת שהיא זו שתרוויח הכל, ואז אני אוכל להוריד מחירים.

ולכן יש יעילות שוק מובנית לחברה שעושה הכל.


ובהקשר הזה אני רוצה להזכיר את גוגל, שהיא חברה פנומנלית, היא מפלצת בתחום.

למה היא מפלצת בתחום? מכיוון שהיא בסופו של דבר שולטת על כל כך הרבה תכנון, על כל כך הרבה חברות. אין משהו שאין לגוגל. יש להם את מאגר המשתמשים העצום שלהם, בכל כיני מידה אפשרי, מאגר המשתמשים העצום. יש להם גיבויים, ענן, ענן בלתי נגמר שהם נותנים, הבינה המלאכותית שלהם מטורפת. כל הזמן רק עולה ועולה ועולה. יש להם את כל סוגי הבינה המלאכותית. גם את נוטבוק LMM שזה בעצם כלי יצירה שמתבסס על מקורות שזה גם דבר פנומנלי. יש להם כמובן את GMINI הכי חזק בעולם, את הדואר האלקטרוני, ויש להם אין ספורי טכנולוגיות. תפתחו את האפליקציות של גוגל, יש להם דפדפן ויש להם סוג של -אני לא רוצה להגיד שיש להם מונופול, כי בית המשפט קבע שאין להם מונופול - אבל כמעט יש להם מונופול אפשר להגיד ככה. זאת אומרת הם פשוט מטורפים וכל טכנולוגיה, שוב אני אומר, משלימה את השני.


כי בסופו של דבר כשיש לך את המשתמשים לבינה המלאכותית אתה יכול יותר להתמקד גם בפרסום של החיפושי גוגל ולשלב את זה ביחד עם אותם מפרסמים. וגם יוטיוב בעצם אתה מקדם בגוגל שלך את היוטיוב שלך, את הענן ואת האתר בעצם לפרסום סרטונים לפלטפורמה. לפרסום סרטונים, והשורטס ובעצם אתה ברגע שאתה עכשיו הם גם מוכרים חומרה שזה בכלל מטורף. גוגל בתחילו למכור חומרה שזה טלפונים ושעונים. שזה גם משלים בעצם ברגע שהם מוכרים טלפונים והם מכניסים כבר לתוכם את כל הטכנולוגיה שלהם. גוגל גם בעצם שולטים על המערכת הפעלה של כל הטלפונים של שיומי וסמסונג, אנדרואיד זה של גוגל וככה כל טכנולוגיה שלהם משלימה את הטכנולוגיות האחרות. וכבר אמרו מי שאמרו שאם מפרקים את החברה הזאת לחלקים החברה בעצם מכפילה את שווייה. לכן אני חושב הרבה על גוגל.


אתם ידעתם למשל שגוגל משקיעים באנטרופיק, זאת אומרת כל החברה של קלאוד, אופוס וכל המודלים החכמים האלה, גם הם שייכים לגוגל חוץ מג'מיני, זאת אומרת גוגל מחזיקה גם במתחרים שלה, אם כי כמובן במניות מיעוט, כי הם לא יכולים לשלוט על זה, אבל בכל תחום, אפילו בתחום שטסלה מתערבת בו, יש המתחרה הכי גדול של טסלה בנהיגה אוטונומית, ושבהרבה מובנים גם הובילה על טסלה בנהיגה אוטונומית, אם כי יש להם חסרונות בדרך שהם עושים את הרכבים,

אלון מאסק חושב יותר לטווח ארוך, וזה מתבטא יותר ברכבים בצורה של בינה מלאכותית, אין יותר השקעות אצלו בחיישנים,אבל בלי להיכנס לזה, יש את וימו, וימו זו חברה של גוגל של רכבים אוטונומיים שכבר היום פועלת, ובצורה הרבה יותר אוטונומית ממה שטסלה פועלת. טוב, יש על זה מחלוקת כמובן בין החוקרים, אז ניתן להם להכריע.

אבל בכל אופן בקיצור חברה מטורפת.


טוב, אני מאריך יותר מדי, אז יהיה המשך אחר כך על אילון מאסק ועל האיחוד המטורף שהוא עשה, על השווי ערך של האיחוד המטורף, ועוד הסברים למה נשקיע בחברות טכנולוגיות גדולות, אני אסביר בפוסט הבא, בינתיים להתראות.

בפוסט הבא אדבר קצת על הפערים בין העושר משכר העבודה לעושר מהון, שמתרחבים משנה לשנה.

קישורים רלוונטים - הפורום הפתוח - https://kesef360.com/forum/phpBB3/הבלוג - https://kesef360.blogspot.com/ערוץ הוואצאפ - התחברו דרך הלינקים הקודמים


היה כאן האינטנסיבי,

בהצלחה.

>אין באמור שום המלצה לקנייה של מניה כזו או אחרת, רק העלאת נקודות למחשבה ורעיונות. גילוי נאות - ייתכן ואני משקיע לונג-שורט בחלק מהמניות המוזכרות בכתבה.


Tuesday, February 17, 2026

שוק חופשי אידיאלי, עידן הAI כבר ב2026?

 

היי שלום לכם, כאן האינטנסיבי.😘


אז שוב בוקר טוב, אני רואה שהפוסט הקודם שכתבתי הוא נכתב בצורה קצת יותר מידי ארוכה, אז אני אשתדל בפוסט הזה לקצר יותר, -אתם יודעים שיהיה ככה נגיש וקל לקרוא וכיף לכולם - אתם תמיד יכולים לכתוב לי אם אתם רוצים את הפוסטים
יותר ארוכים / יותר קצרים, ולכתוב אותם בצורה פשוטה יותר או שאתם רוצים שאני אעלה רמה וככה אני אכוונן את עצמי לפי קהל היעד.

בכל אופן אני רוצה קצת לדבר היום - זה גם קשור לפוסט הקודם - קצת על המערכת כפי שאמורה להיות בשוק חופשי אידיאלי.
-מהבחינה הזאת של שעות עבודה והתמחור מה שאני מקבל עבור שעות העבודה.
הרבה אנשים חושבים
על המיסים שהם משלמים שזה בעצם סוג של הפסד, או אני מניח שכבר כולם
וזה ברור לכולם שאתה מקבל דברים מהמדינה בתמורה למיסים, אבל
אולי אנשים חושבים שבעצם יש פה איזשהו סוג של כסף שהולך לאיבוד, או בעצם משהו שהם מפסידים - נגיד ככה - מזה שהם משלמים מיסים.

או אם ננתח את זה קצת יותר -אתם יודעים- את השאלה כפי שהיא במקורה האמיתי, באמת
האם ייתכן שאתם תצטרכו לעבוד מספר x מסוים של שעות בשביל לקבל ערך
של מוצר שהאדם עובד עליו פחות שעות.
אז בואו אני כבר אגלה לכם את התשובה.
במצב של שוק חופשי אידיאלי - זה בכלל לא משנה כמה הערך של הכסף שלכם מבחינת מט''ח ושערים חליפין, לא משנה באיזה מדינה אתם חיים, כל הדברים האלה לא משנים בכלל.
כי במצב של שוק חופשי אידיאלי הערך של כוח העבודה של כל העולם אמור להתאזן - ואני אסביר אחר כך במשל גם איך בדיוק זה קורה,- לצורה כזאת שבסופו של דבר שעת עבודה שלך
אתה יכול לקנות שעת עבודה של מישהו אחר.
ונכון שזה נשמע הזוי אבל אני אגיד לכם ואני אסביר על זה גם בהמשך זה כולל גם רופאים, זה כולל גם מנתחים מהרמה הכי בכירה אנשי ההייטק ובאותה מידה גם איש זבל.

ואני אסביר הכל בהמשך ואני גם אסביר במיוחד
איך המהפכה של ה-AI רק גורמת לתהליך הזה להתחזק ולקרות בפועל.
בואו ונתן לעצמנו דמיון של איזה עולם אוטופי,🗺️
זאת אומרת -עולם, סוג של מושלם.
ובואו נחשוב רגע, בהנחה, וכולם היה להם את אותה רמת חינוך, אותה רמת ידיעות, אותה איכות של בית ספר, גם בפריפריה, גם במרכז, וכולם היו בעצם את אותם כלים.
בהנחה כזאת, לאן כל אחד הולך לעבוד?

תארו לעצמכם שהמצב הוא כמו היום, -
זאת אומרת, מקצועות כמו הייטק ורפואה מובילים בפער עצום מבחינת המשכורת, מבחינת נוחיותם.🧰
אז אין שום סיבה שמישהו ילך לעבוד בזבל, בניקיון, בהוראה, נכון?🏭🔧🔨

מה הדבר האוטומטי שהיה קורה?
הדבר האוטומטי הוא שהמשכורות היו מתאזנים, זאת אומרת המשכורות הגבוהות יהיו לאט לאט נמוכות יותר והמשכורות הנמוכות היו עולים. -זאת אומרת- לפי הרמת כושר, לפי שעות העבודה.⏲️

כמובן בשביל להיות רופא,
בשביל להיות הייטקיסט,
בשביל להיות מנכ״ל של חברה אתה צריך ללמוד,🩺
אז נכון, היו לוקחים את שעות הלימודים ומחלקים בעצם ומשקללים את שעות הלימודים וההשקעה לשעות העבודה בפועל,
והמשכורת הייתה בדיוק הפער הזה.
-אולי גם הפער של הריבית שבעצם אתה משלם את השכר לימוד,
אוקיי, אז אני נוסיף גם את השכר לימוד למקצועות ההיי-טק והנפואה,
ואת הפער הזה בין מה שאתה משלם את השכר ורק אחרי זה מתחיל לעבוד, -זאת אומרת יש לנו עוד כמה שנים בעצם במחזור עבודה שאתה צריך להחיות על הלוואות, אז זה גם שווה ריבית.-
אבל בסך הכל המקצועות היו אומרים להתחלק בין שווה בין כולם, ועל שעת עבודה אחת היית מקבל שעת עבודה של בן אדם אחר.👩‍🚒🔥

מה שקורה היום הוא שחינוך וגם קשרים ופרוטקציות הם משפיעים, 🪢🪢🪢
ולכן המשכורות שמקבל מנכ״ל חברה, עם כל הכבוד לכישוריו,
ועם כל הכבוד לניסיונו ושנות לימודיו בתחום,
הן הפער בין מה שהוא השקיע ובין היכולות שלו
ובין המתחרים או האנשים שיוכלו לקחת את העבודה במקומו, לבין המשכורת שהוא מקבל זה פער בלתי נתפס, לא פרופורציונלי.🥺🫣
זאת אומרת המשכורות של מיליוני שקלים- או בחברות גדולות מיליוני דולרים💲 בשנה,
הוא פער בלתי נתפס ובלתי מובן והוא מעבר לכל היגיון של שוק חופשי🏖️🆓, וכמובן הפערים בחינוך הם ידועים לכל, וזה אחד מהגורמים לפערי משכורת והבדל המחיה הבלתי פרופורציונליים,
וכל זה עוד לפני שאני מדבר עכשיו בין פערים בין מדינות בעולם, 🫥 שישנן מדינות עם משכורות
גבוהות פי כמה, בלי כל הצדקה, זאת אומרת מבחינת הכוח העבודה-:, זבלן, או איש חינוך, או כל עובד שהוא, עובד עירייה
, במקום אחד ובמקום אחר, במדינות עשירות, במדינות המתפתחות או במדינות העניות, -כולם משכורות שונות לחלוטין,
וזה בגלל שאין שוק חופשי שבעצם מאזן את כוחות העבודה בין המדינות
מבחינת ייצוא ויבוא, ומכסים, וגם כל מיני שערי מטבע שנשלטים בצורה מלאכותית. שבעצם שולטים על הדבר הזה,
-שאת זה אני כמובן אשמור לפוסט הבא,- בעצם השערים בין המטבעות והמטח,
ואיך שבעצם האמריקאים שולטים על הדולר. תזכירו לי לדבר על זה.
אבל מה שהכי קשה להתפתחות השוק החופשי, -אם כי הם אלו שמחזיקים את השוק החופשי, - זה דווקא הטייקונים.👳🏻‍♂️
כי האופציות והאפשרויות שעומדות בפני בן אדם
עתיר ממון להשקעות זה הרבה יותר אופציות, גם והרבה יותר טובות - לעסקאות הרבה יותר נעולות מאשר מה שנגיש לכלל הציבור.

זאת אומרת,
למשקיעים הכשירים יש להם את היכולת להשקיע בעסקאות הטובות מוקדם יותר לפני כולם, כשזה עוד לא נפתח לציבור הפיתוח.
אז נכון, אבל רגע לפני שאתם פותחים נגדי קואלציה, - אז אני כמובן לא בעד שתיהיו נגדנו הטייקונים ולא נגד אנשים ועושר בכלל.
פשוט מכיוון שאנחנו יודעים שהעושר של כולם גדל בזכות הטייקונים והשוק החופשי תלוי בהם.

כמובן, אני מאחל לכם גם להצליח.

אבל הרעיון הכללי הוא שבסופו של דבר אני בטוח שצריך לתת גם לציבור הרחב וגם לכולם את היכולות שיש למשקיע כשיר ולמשקיע עתיר ממון.
וככה בעצם אנחנו נגוון את היכולות לכלל האוכלוסייה.
זו דעתי

אז לסיכום איך שהבטחתי, איך ה-AI עוזר?
ה-AI בעצם נותן לכל אחד את האפשרות להיות יזם.
כאשר לכל אחד יש את האפשרות להיות יזם, ואם הוא רק ירצה לעבוד בכל עבודה כמעט, -ואגב אני אגיד בסוגריים בהקשר הזה העולם ילך ויתפתח,-
אבל, שימו לב, אני אומר את זה באחריות ובוודאות, כמו שגם אילן מאסק אמר לאנשים,-
אל תלמדו רפואה, בגלל שה-AI יחליף את הרופאים.
זאת אומרת, לאט לאט המקצועות היחידים זה יהיה אך בן אדם שרק מעביר את הידע הרפואי לעולם הפרקטי ולמעשה בפועל, ולא ילכו השנים, וזה מה שיקרה.
לכן אני אומר, ה-AI בעצם נותן לכל אחד את האפשרות ואת היכולת
ליזום ולעבוד באיזה עבודה שהוא רק ירצה, כי העבודות לאט לאט ידרשו פחות כישורים, ואולי יותר בתחום הביצוע, או יותר רצון להצליח, או יותר תשוקה להצליח.
וממילא ברגע שזה יקרה,
אז המשכורות יתאזנו פלאים, ואני אומר, וזה יקרה, ואם אתם חכמים, אתם כבר עכשיו תחשבו אילו חברות, חברות ובעצם מדינות, ירוויחו מכך, ואיך אתם יכולים לנצל את זה בהשקעות כעת לטובתכם.

אז קחו את זה בחשבון,
ושיהיה לכולנו בהצלחה.✊

Sunday, February 15, 2026

אבטלה טכנולוגית והכנסה בסיסית לכל. רלוונטי בעידן הAI?

 היי, כאן האינטנסיבי



אני רוצה היום לדבר קצת על אבטלה טכנולוגית,

שזה במילים אחרות גם המהפכה הבאה שנקראת מהפכת ה-AI ועל השפעותיה בעולם.

🌍

אז הייתי רוצה להתחיל קצת עם היסטוריה לפני.

מה זה אומר אבטלה טכנולוגית? זה מושג שקיים כבר אצלנו בעולמנו לערך 200 שנה מאז ימי המהפכה התעשייתית, וכל פעם כשיוצאת איזה טכנולוגיה חדשה, כשיוצאת איזה מכונה חדשה, רעיון חדש, משהו שבעצם מטיב עם הקדמה ומריץ את העולם למקום יותר מתקדם, אז תמיד ישנם הפרופסורים והכלכלנים שטוענים, עוד מעט נדבר, עד כמה בצדק, ועד כמה לא,

שטוענים שבעצם הדבר הזה - הוא הוא הגמצ'נג'ר ששובר בעצם את העולם כפי שמוכר לנו,

ומעכשיו בעצם המכונות או הכלים הבאים יעשו במקומנו את כל העבודה, ובעצם , וכאן נכנסת הבעיה הגדולה - לא יהיה לנו במה לעבוד.

ואחרי שמציפים את הבעיה, אז גם ישנם להם לכלכלנים כל מיני פתרונות, שגם עליהם אנחנו נדבר,

שהם למשל הכנסה בסיסית לכל, ועוד כל מיני פתרונות,

בין אם הם פתרונות יותר רגולטוריים, זאת אומרת שהממשלה צריכה יותר להתערב ולעשות שינויים כאלה או אחרים, או בין אם זה פתרונות יותר מעשיים, שאנשים צריכים יותר להשקיע בחברות הגדולות, וכדומה.🏦


אגב,

בסוגריים אני אגיד, וזה יהיה קשור גם לפוסט הבא שאני אעשה בעצם, (שעניינו יהיה יותר בכיוון של החברות הגדולות, ואיך זה שהחברות הגדולות הן רק ממשיכות לגדול ולגדול ברמות כאלה שלא יהיו פה פעם.) למה החברות הגדולות של היום יותר עשירות מהחברות הגדולות של פעם?

למה העושר הזה נצבר?

ולמה בעצם זה גם קשור למה שאנחנו מדברים עכשיו, שזה המהפכה התעשייתית, והעידן הזה שבו מכונות עושים הרבה במקומנו.💰💰💰


אוקיי,

לפני שניגע ב-AI, באופן כללי נוכל להגיד כבר שבסופו של דבר, עד היום התברר שכל מה שחששנו מהם שהמכונות יעשו במקומנו, התברר למפרע כמשהו שהוא נכון, המכונות החליפו הרבה זמן מכוח העבודה שלנו.

אני אתן דוגמאות, למשל היום לכבס הרבה יותר קל, היום להכין רכב יותר קל, להכין כלים היום הרבה יותר קל, אוטומציה ורובוטיקה והכל הרבה יותר קל והשפע היום לכן הוא הרבה יותר רחב.

אבל האם בגלל כל זה בהחלט בעצם נוצר מחסור בעבודות? לא.🛫

למה?

אז באופן כללי, אז ישנם את הכלכלנים שטוענים כי היום צריך עובדים כדי לייצר את המכונות, או צריך, אז נכון יש היום רכבים, אז בעצם כבר לא צריך עגלונים, אבל צריך עובדים שייצרו את הרכבים.🚜🚜🚜

אוקיי, זו תשובה שהיא חצי נכונה, כי בסופו של דבר ברור שצריך הרבה פחות עובדים יחסית למה שהיה, וברור שאם הרכבים אוטונומיים אז העובדים שבעצם יהיה צריך בשביל לתחזק את הרכבים האוטונומיים כדי ליצור אותם, זה הרבה פחות מנהגי ההמוניות שיש כיום, לכן אני לא מקבל את התשובה הזאת, אבל אני הייתי רוצה דווקא לשים את האצבע למקום אחר.


זאת אומרת, בהחלט היום העושר הרבה יותר גדול, אבל גם היקף הצריכה שלנו הרבה יותר גדול, זאת אומרת אם פעם בן אדם מסתפק בשלושה או ארבעה כלים קטנים וזה היה כל רכושו ואז היה לו עוד קצת זהב ועוד קצת אבנים ועוד קצת כסף ובית קטן, אז ככל שהטכנולוגיה בעצם מתפתחת, ההיצע נהיה יותר גדול וככה גם הצריכה שלנו היא יותר גדולה, ואז העבודה שלנו היא פשוט בשביל צריכה יותר גדולה, זאת אומרת אם פעם בן אדם היה עובד שמונה שעות ביום ואז היה לו x דברים, היום יש לו x כפול 10, ובאמת הוא יכול בעצם להשיג את אותם דברים שהשיגו בשמונה שעות לפני מאתיים שנה, היום אפשר להשיג בשעת עבודה אחת ביום.

אבל פשוט הצריכה שלנו היא נהייתה יותר גדולה ולכן גם השעות העבודה שלנו צריכות להישאר שמונה שעות ביום.🏭

ולכאורה אפשר לומר שככה יהיה גם הלאה, זאת אומרת, היקף הצריכה שלנו יצטרך להיות הרבה יותר גדול, העושר העולמי יגדל, השפע שיש לכל בן אדם בעולם בממוצע יגדל, ולכן העבודה של שמונה שעות ביום זה עבודה שהיא - אנחנו עובדים אותה פשוט בגלל היכולת יש לנו יכולת לעבוד שמונה שעות ביום לכן אנחנו עובדים שמונה שעות ביום כי בן אדם תמיד רוצה יותר או כמה שיותר או כמה שיותר בתחום הסביר של שמונה שעות העבודה ביום לכן גם אם אנחנו נוכל תאורטית לעבוד רק ברבע שעה אנחנו נעבוד עדיין שמונה שעות.👷


עכשיו זה אמנם זה יבטל הרבה מקצועות עבודה

כל ה-AI וכל הקדמה אבל פשוט העבודה הנותרת תתחלק בין כולם. 

זאת אומרת, בהתחלה זה יגרום לזה שכל אחד יעבוד רק שעתיים ואז אנחנו נמצא ונמציא עוד עבודות שבסופו של דבר ייתנו את העושר להבאים בתור.



אני אסביר את זה על ידי דוגמה, נניח ויש ארץ שיש בה הכל מספיק לכולם, זאת אומרת יש מספיק לחם לכולם בצורה אוטומטית, יש רובוטים שמכינים לחם לכולם ומכינים בתים לכולם, אז זאת אומרת שלכאורה לא צריך לעבוד בכלל.🏘️


בהנחה של עולם אטופי שכזה, למי בעצם מגיעים הבתים?

הייתי אומר - מי שהוא עובד קצת יותר מהאחרים, יש לו בעצם את השווה ערך לקנות, זאת אומרת יש יותר סיבה לחברות למכור לו מאשר למכור לאותו אחד שלא עובד בכלל.

כלומר, יהיה מספיק בן אדם שעושה איזה מלאכה קטנה, כמו למשל, בוא נגיד עכשיו מלאכה שלא יהיה אפשר לעולם להחליף, למשל מורה, - או שגם זה, בהנחה והAI יחליף גם את כל המורים, שזה תחום די רגשי, בוא נגיד שמטפלים בגן יהיה קצת יותר קשה להחליף, או אם נלך לתחום היהדות, אז יש דברים דתיים, למשל, כמו סופר סתם, למשל, שזה חייב להיעשות על ידי אדם, ואותו דבר אני מאמין שיש גם

בכללי,  אומנות למשל, יכול להיות שתמיד נעריך אומנות שיוצר אדם בן אנוש כמונו.

בכל אופן, הנקודה הסופית היא שאותו אחד שיעשה קצת יותר מכולם, הוא יהיה עשיר בהרבה יותר מכולם,

באותם חפצים שבעצם לא צריכים בשבילם לעבוד.


פה אני נכנס כבר לכל מיני תחומים קצת אחרים, על שוק חופשי ובעצם חלוקת עבודה וכל מיני דברים כאלה,

אנחנו נשמור על זה לפוסט אחר,

אבל באופן כללי אפשר להגיד שאנחנו כבר קצת נרגענו, זאת אומרת אנחנו יכולים כבר להבין שעם כל המהפכה אז נכון יהיה לנו הרבה יותר קל, יהיה לנו הרבה יותר שפע אבל בסופו של דבר הטכנולוגיה לעולם לא תחליף אותנו כי בסופו של דבר הטכנולוגיה משרתת אותנו,

אולי אבל היא תשנה קצת את החלוקה הכללית של העושר.🪙


אז בצורה איך היא תשנה את החלוקה הכללית של העושר, אז יש כל מיני רעיונות.💡

רעיון אחד למשל נקרא הכנסה בסיסית לכל. זאת אומרת, המדינות

בעצם יחלקו את העושר בצורה כזאת שגם בן אדם שלא עובד, - הרי היום הטכנולוגי בעצם מאפשרת כל מיני דברים, ובפרט אם אנחנו נתקדם עם עולם ה-AI ונהפוך את ה-AI לרובוטיקה,

זאת אומרת אנחנו נהפוך את זה כבר לעולם הפיזי, ובעולם הפיזי עצמו נלביש את החוכמה ואת האינטליגנציה המלאכותית בתוך רובוטים שממש כבר החליפו אותנו, וגם היום יש על זה חברות שבעצם עובדות על זה ומתקדמות בכל מיני היבטים ואספקטים. לאט לאט בעצם הטכנולוגיה תייצר הרבה יותר שפע, ובן אדם יכול בעצם לחיות רק עם השפע שהטכנולוגיה מייצרת בלי לנקוף אצבע.


זה יהיה מספיק, הם ייצרו את האנרגיה לבד מהשמש וכדומה, זה עוד נושא שעליו אנחנו לא יכולים לדבר בהזדמנות, בכל אופן נשמור את זה בינתיים בסוגריים, אז אומרים אותם אנשים אנחנו ניקח בעצם את המשאבי הטבע הכלליים שבעצם צריכים לעבוד, ניתן הכנסה בסיסית לכל, ניתן סכום כסף מסוים לכל בן אדם,

בצורה אוטומטית בלי שהוא יצטרך לעבוד,

רק כתוצאה מהטכנולוגיה שפיתחו אבותיו ואבות אבותיו, הם עבדו, העולם עכשיו יכול להיות כאן בלי לעבוד,

ובעצם נחלק את הכסף לכולם.


מבחינה כלכלית יש בזה קצת בעייתיות כי ברגע שיש סכום x מסוים של כסף לכולם אז לאף אחד לא שווה לעבוד בשביל אותו x סכום של כסף, זאת אומרת הוא בסוף של דבר מתאפס, כי כסף הוא בעצם סך הכל אנרגיה שיש לי, שאני עבדתי על משהו ואני עכשיו בעצם מביא לך את הכסף, כמו שאתה במקום צריך לעבוד על האנרגיה, צריך בעצם לקבל אנרגיה מעצמך, אתה בעצם יכול להשתמש בכסף או בעבודה שלי בתמורה לאנרגיה שאתה יוצר ומביא לי ואנחנו בעצם ככה מחליפים אנרגיה, הכסף זה סך הכל משהו שמתחלף בין כולם,

אני אספר על זה גם סיפור נחמד.


מסופר על בעצם אישה שירה שהגיעה פעם אחת לבית מלון, מניחה 500 דולר על דלפק הקבלה,

אני מדבר על איזה מלון שהיה בכפר קטן,

ואומרת אני אלך לבחור לי חדר.

בינתיים לוקח בעל המלון את ה-500 דולר, הולך לדייג, משלם לו את החוב שלו עבור כל הדגים שהוא לקח ממנו במהלך השנה האחרונה, בשביל להאכיל את אורחי המלון . הולך הדייג ומביא את הכסף לבעל הבית שלו שהוא שכר ממנו דירה, הולך לבעל הבית ששכר דירה, מביא את הכסף לקבלן ולמשפץ שעשה לו את השיפוץ רק לאחרונה. הולך המשפץ, מביא את הכסף לבעל הצרכניה במקום על כל האוכל שהוא לקח בשנה האחרונה, והולך בעל הצרכניה שבדיוק לפני חודש היה לו קבוצה גדולה של אורחים לרגל שמחה משפחתית במלון, ועדיין לא שילם לבעל המלון את חובו, אז הוא מביא לבעל המלון את ה-500 דולר,

בעל המלון שם את ה-500 דולר על הדלפק, יורדת האישה העשירה מהחדרים, היא אומרת לא מצאתי חדר שאני רוצה, לוקחת 500 דולר, הולכת.

מה יצא לנו פה בעצם? ה-500 דולר הלכו בחזרה ויצאו מהכפר, אבל לכל הכפר כבר אין חובות.

למה? כי בסופו של דבר הכסף הוא רק אמצעי להעביר אנרגיה. זאת אומרת, הכסף הוא רק סך הכל בעצם איזשהו כמו שובר של אנרגיה שאמורה לעבור.

וככה בעצם כיסינו את כל החובות בלי שבאמת נוצר פה איזשהו סכום כסף חדש חיצוני.

מה אני רוצה בעצם להגיד מהסיפור הזה? אני רוצה להגיד מהסיפור הזה שהכנסה בסיסית לכול היא לאו דווקא פתרון, אנחנו ניתן לכלכלנים להכריע, אבל יש פה בעייתיות מסוימת, כי הכנסה בסיסית לכול היא אומרת לכולם, בעצם יש איקס מסוים של אנרגיה בלי לעבוד, אז כבר אף אחד לא צריך לעבוד כדי לקבל את האיקס סכום כסף הזה, אף אחד לא צריך את הסכום כסף הזה, כי גם לו יש את אותו סכום כסף.

מה יש לבן אדם הזאת עם פעמיים סכום כסף? אם הוא כבר מקבל את כל הצריכה שלו מהעולם,

אז ברור שתמיד יהיה אנשים שרצו להיות יותר עשירים ויש בזה כל מיני היבטים וכל מיני אספקטים וכמובן שיש פה כל מיני רעיונות ויש פה סיבות.


אז אני רואה שכבר הארכתי קצת יותר מדי, את שאר הדברים שיש לי להגיד אני אשמור לפוסט הבא,
אבל אני אסכם ואסיים בכמה מילים פשוטות.
טיפ ראשון,אל תפחדו מהאבטלה הטכנולוגית,
תצטרפו אליה.
תקנו מניות בחברות גדולות שיגרמו לאבטלה הטכנולוגית, תקנו מניות
בחברות שמייצרים את המכונות שיגרו לכם להיות מבוטלים.
זה דבר ראשון.


דבר שני, אל תפחדו, לא תהיה אבטלה טכנולוגית. נכון, יהיו עבודות שייעלמו, העבודות שיישארו יתחלקו בין כולם בשווה, ייקחו, יכול להיות שייקח לזה כמה שנים, אבל זה יקרה, ואחר כך אנחנו גם נמצא דברים חדשים להשיג את עצמנו ככה שבחזרה נחזור לעבוד שמונה שעות ביום, זו דעתי וזו דעת הרבה מומחים כמוני לשוק ההון והרבה כלכלנים בכירים.

אז בקיצור, אין דאגה, רק הצטרפו להצלחה. בהצלחה.❤️

תקראו גם התובנות הכלכליות הבלעדיות שלנו על שוק הנדל"ן הישראלי. - מומלץ!

המקום שבו כסף פוגש צמיחה: הכירו את קהילת "האינטנסיבי"

המקום שבו כסף פוגש צמיחה: הכירו את קהילת "האינטנסיבי" בשנים האחרונות, עולם הפיננסים עבר מהפכה של ממש. המושגים "חינוך פיננסי...

שאלות ותשובות מתוך הבלוג

הון חכם 360

שאלות ותשובות בכלכלה

תשובות ברורות לשאלות הנפוצות ביותר בנושאי השקעות, ריבית, קריפטו ושוק חופשי

מושגי יסוד בכלכלה

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים – כלומר, עם אותו סכום כסף קונים פחות מאשר בעבר. הסיבה הנפוצה ביותר היא עודף כסף נזיל בשוק ביחס לכמות המוצרים הזמינים: כשיש הרבה כסף רודף אחרי מעט מוצרים, המחירים עולים באופן טבעי. גורמים נוספים הם עלייה בעלויות ייצור (אינפלציית עלויות) ועלייה חדה בביקוש.

ממשלות וכלכלנים מנסים לרסן אינפלציה בעיקר דרך העלאת הריבית, שמייקרת הלוואות ומעודדת חיסכון – וכך מצמצמת את כמות הכסף הנזיל בשוק.

למאמר על ריבית ואינפלציה

ריבית היא בעצם "מחיר הכסף" – כמה עולה לך להשתמש בכסף שאינו שלך, או כמה תרוויח על כסף שאתה מלווה לבנק. ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות והלוואות, מחזקת את המטבע ומאטה את הכלכלה. ריבית נמוכה מזולת הלוואות, מעודדת יזמות והשקעות, אך מסכנת ביצירת בועות כלכליות ואינפלציה.

בישראל, הריבית נקבעת על ידי בנק ישראל ומשפיעה על המשכנתא שלך, על ריבית פיקדונות הבנק, ועל שערי חליפין של השקל.

למאמר המלא על ריבית

אינפלציה היא עלייה במחירים – הכסף שווה פחות. דפלציה היא ירידה במחירים – הכסף שווה יותר. בניגוד לתחושה הראשונית, דפלציה ממושכת עלולה להיות מסוכנת לכלכלה: כשאנשים מצפים שמחרתיים הכל יהיה זול יותר, הם מעכבים קניות, מה שמוריד ביקוש, גורם לחברות לפטר עובדים, ויוצר מעגל שלילי.

הבנקים המרכזיים בעולם מגדירים כמטרה אינפלציה מתונה של כ-2% בשנה – לא אפס ולא גבוה.

על מדיניות מוניטרית וריבית

כסף פיאט הוא מטבע שאין מאחוריו גיבוי פיזי כמו זהב – ערכו מבוסס על אמון הציבור ועל סמכות הממשלה בלבד. השקל, הדולר, האירו – כולם כסף פיאט. הבעיה המרכזית: ממשלה יכולה "להדפיס" עוד כסף, ובכך לשחוק את ערכו ולגרום לאינפלציה שפוגעת בחוסכים.

זהו אחד הטיעונים המרכזיים של תומכי הקריפטו – שהיצע ביטקוין מוגבל מראש ואינו נשלט על ידי אף ממשלה.

על קריפטו וכסף פיאט

בועה כלכלית נוצרת כשמחיר נכס מנותק מערכו הכלכלי האמיתי, בדרך כלל מכיוון שכולם מצפים שיגיע קונה שישלם יותר – תופעה הנקראת "תיאוריית הטיפש הגדול יותר". הבועה מתנפחת עד שנגמרים הקונים, ואז היא מתפוצצת בחדות.

סימני אזהרה קלאסיים: כולם מדברים על ההשקעה כ"הזדמנות חד פעמית", מחירים עולים בלי שיפור ברווחים אמיתיים, אנשים לוקחים הלוואות כדי להשקיע, ומשקיעים חסרי ניסיון נכנסים בהמוניהם.

על קריפטו ובועות

השקעות וניהול כסף

זהב נחשב מסורתית "מקלט בטוח" בתקופות אי-ודאות. הוא שומר על ערכו היחסי לאורך זמן ומגן מפני שחיקת כסף פיאט. אבל זהב אינו מניב – הוא לא מחלק דיבידנד, לא גדל ולא מייצר ערך נוסף. בהשוואה לחברות ערך איכותיות, הזהב הפסיד לאורך רוב התקופות הארוכות.

השוואה פשוטה: עץ פרי מוליד פירות מדי שנה – הזהב נשאר אבן. אם המטרה שלך היא צמיחת הון אמיתית, חברות ערך עדיפות. אם המטרה היא גיוון ויציבות – לזהב יש מקום בתיק.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מניות ערך הן חברות בשלות עם רווחיות מוכחת, תזרים מזומנים יציב ולעיתים דיבידנד – ולפעמים נסחרות בהנחה לעומת שוויין האמיתי. מניות צמיחה הן חברות שהשוק מוכן לשלם עבורן פרמיה גבוהה בציפייה לרווחים עתידיים, גם אם כיום אינן רווחיות.

בסביבת ריבית גבוהה, חברות ערך נוטות לגבור – כי הריבית "מקטינה" את שווי הרווחים העתידיים שעליהם מניות הצמיחה מבססות את מחירן. וורן באפט הוא הסמל הגדול ביותר של גישת הערך.

על עקרונות השקעת ערך

נדל"ן הוא נכס מניב – ניתן להשכירו ולקבל הכנסה שוטפת בנוסף לעליית הערך, ובנוסף ניתן לממנו בהלוואה בנקאית בריבית נמוכה יחסית. שוק ההון מציע נזילות גבוהה יותר – ניתן למכור ביום, בלי עורך דין, בלי עמלות גבוהות. גם פיזור ההשקעה קל יותר עם הון קטן.

ההשוואה הנכונה תביא בחשבון: עלויות עסקה, מיסוי, שכ"ט, תחזוקה, נזילות ורמת מעורבות נדרשת. אין תשובה אחת – תלוי בהון, בפרופיל הסיכון ובמטרות שלך.

על נכסים מניבים ותשואה

סחורות כמו נפט, חיטה ומתכות הן נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכן עולה ויורד לפי ביקוש עולמי, אסונות טבע, מלחמות ומדיניות. ניתן לסחור בהן דרך תעודות סל ייעודיות (ETC/ETF) בלי להחזיק אותן פיזית.

בדרך כלל, חברות ערך מנצחות סחורות בטווח ארוך – אך סחורות מספקות גיוון בתיק ההשקעות ויכולות להגן מפני תרחישי אינפלציה קיצוניים.

על נכסים מניבים מול סטטיים

ריבית גבוהה מקשה על חברות ללוות כסף לצמיחה, ומפנה כסף מהבורסה לאפיקי חיסכון בטוחים יותר (פיקדונות, אגרות חוב). לכן בדרך כלל כשהריבית עולה, שוק המניות יורד – במיוחד מניות צמיחה שמחירן מבוסס על רווחים עתידיים.

אך חברות ערך חזקות עם תזרים מזומנים גבוה סובלות פחות בסביבת ריבית גבוהה, ולעיתים אף נהנות ממנה (למשל, בנקים).

על ריבית ושוקי הון

קריפטו ומטבעות דיגיטליים

ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי שאינו מניב תשואה עצמאית – בניגוד למניות של עסקים שמייצרים רווח אמיתי, ביטקוין לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך נוסף. ערכו מבוסס על הסכמה ציבורית, בדומה לזהב אבל עם תנודתיות הרבה גדולה יותר.

שאלה מרכזית שכדאי לשאול את עצמך: אם קריפטו אמור להחליף את הכסף בעתיד, מדוע אנחנו משקיעים בו כדי להגדיל דווקא את יתרת הכסף שלנו? השאלה הזו חושפת את הסתירה הפנימית בטיעון לטובת קריפטו.

למאמר המלא על קריפטו

קריפטו הוא שוק קטן יחסית, חסר גוף מווסת ופועל 24/7 – לכן תנועות כסף גדולות יחסית גורמות לתנודות ענק. בנוסף, ערכו מבוסס כמעט לחלוטין על ציפיות, רגש ציבורי ותכנות עתידיות, ולא על רווחיות שוטפת – מה שהופך אותו לרגיש מאוד לחדשות, לפחד ולחמדנות.

כשהריבית עולה ויש אלטרנטיבות השקעה בטוחות יותר, כסף בורח מנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו. כשהריבית יורדת – כסף חוזר ומחפש תשואה.

על אסטרטגיית השקעה בביטקוין

שניהם נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכם נקבע לפי ביקוש והיצע בלבד. הזהב מבוסס על מוסכמה היסטורית של אלפי שנים, יש לו שימושים תעשייתיים ועמיד יותר למשבר. הביטקוין מציע יתרון של אי-תלות בממשלה, ניהול מבוזר והיצע מוגבל מראש.

ההבדל המרכזי: זהב הוכיח את עצמו כמאגר ערך ממשי לאורך ההיסטוריה. ביטקוין הוא ניסוי בן עשור וחצי בלבד – הוכחה סופית תדרוש עוד זמן.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מינוף ואופציות

מינוף מאפשר להשקיע סכום גבוה מההון העצמי שלך – למשל, להשקיע 200,000 ₪ כשיש לך רק 100,000 ₪. מינוף פי 2 יגדיל רווח של 10% ל-20%, אך גם הפסד של 10% יהפוך ל-20%. המינוף מגביר הרבה כיווני תנועה.

קיימות שלוש שיטות עיקריות: הלוואת מארג'ין מהברוקר (פשוטה אך עם ריבית ו-Margin Call), אופציות (גמישות ועם ריבית נמוכה), וקרנות ממונפות (פשוטות אך עם שחיקה יומית). הבנת ההבדל ביניהן חיונית לפני כל השקעה ממונפת.

על סוגי המינוף השונים

קרנות ממונפות פשוטות לשימוש אך סובלות משחיקה יומית – כלומר, ירידה של 10% ואחריה עלייה של 10% לא מחזירים אותך לנקודת הפתיחה, אלא מותירים הפסד. בטווח ארוך, השחיקה הזו משמעותית מאוד.

אופציות עמוקות בתוך הכסף לטווח ארוך (LEAPS) מציעות ריבית נמוכה יחסית, גמישות מלאה בבחירת רמת המינוף, אין Margin Call, וההפסד המקסימלי מוגבל לפרמיה ששילמת. לטווח ארוך, אופציות עדיפות ברוב המקרים למשקיעים שמבינים את המנגנון.

מעלות וחסרונות של כל שיטת מינוף

Margin Call קורה כשהפסד בפוזיציה ממונפת מגיע לרמה שבה ההון העצמי שלך יורד מתחת לדרישת הבטחון המינימלית של הברוקר – ואז הוא מאלץ אותך להזרים כסף או למכור בהפסד מיידי, לעיתים בתזמון הגרוע ביותר.

דרכי התמנעות: שמירה על יתרת נזילות בחשבון (לפחות 30% מהפוזיציה), מינוף מתון (לא יותר מפי 2 בהתחלה), ושימוש באופציות לטווח ארוך שאין בהן MC כלל.

על מינוף אחראי עם אופציות

שוק חופשי, AI ועתיד הכלכלה

החשש הזה עולה בכל מהפכה טכנולוגית מאז המהפכה התעשייתית לפני 200 שנה – ובכל פעם התברר שהפחד היה מוגזם. המכונות החליפו עבודות פיזיות, המחשבים החליפו עבודות חישוביות, ובכל פעם נוצרו עבודות חדשות בתחומים שלא ניתן היה לצפות.

ה-AI ישנה את הרכב המקצועות – יעלים מקצועות מסוימים ויצור חדשים. הצרכנות האנושית גדלה תמיד בהתאם לשפע, ובני האדם ימצאו ערך חדש לייצר. מה שכן ישתנה: חלוקת השכר בין מקצועות.

על אבטלה טכנולוגית ועידן ה-AI

שוק חופשי אידיאלי הוא מצב שבו כל העסקאות נעשות ללא התערבות ממשלתית – ללא מכסים, סובסידיות, הגבלות על תנועת עובדים, ומבלי שמטבעות יישלטו בצורה מלאכותית. בתנאים כאלה, כוחות ההיצע והביקוש מאזנים את השוק.

המשמעות המרתקת: בשוק חופשי אידיאלי, שעת עבודה של רופא תשתווה בסופו של דבר לשעת עבודה של זבלן – בניכוי שנות ההכשרה וההשקעה. בפועל, פערי חינוך, קשרים ומגבלות גיאוגרפיות מונעים איזון מלא זה.

על שוק חופשי ו-AI

הכנסה בסיסית לכל (Universal Basic Income) היא מתן סכום קבוע לכל אזרח ללא תנאי – בלי קשר להכנסתו, עיסוקו או נסיבותיו. הרעיון זוכה לתשומת לב גוברת לנוכח גל האוטומציה: אם מכונות מייצרות שפע, מדוע לא לחלקו?

הבעיה הכלכלית המרכזית: כסף הוא "אנרגיה" שמועברת בין אנשים בתמורה לעבודה. אם כולם מקבלים אותו סכום בסיסי, אין תמריץ לספק בדיוק את אותה הכמות של עבודה. תמריצים הם ליבת הכלכלה – בלעדיהם, השיטה קורסת.

על הכנסה בסיסית ועתיד העבודה

AI כבר משנה את שוק ההשקעות – אלגוריתמים מנהלים חלק ניכר מהמסחר היומי, ומערכות AI מנתחות דוחות כספיים תוך שניות. בטווח הארוך, AI יוזיל עלויות ניהול תיקים, ידמוקרטיז את הגישה לכלים מתוחכמים, ויצמצם את היתרון של קרנות הגידור הגדולות.

ההשלכה למשקיע הפרטי: כלים שהיו נגישים רק למשקיעים מוסדיים גדולים הופכים זמינים לכולם. מי שילמד לנצל את הכלים האלה ינצח.

על AI ועתיד הכלכלה

ברוב המדינות הריבית נקבעת על ידי הבנק המרכזי (בנק ישראל, הפד, ה-ECB). הם מנסים לאזן בין שתי מטרות לעיתים סותרות: יציבות מחירים (נגד אינפלציה) וצמיחה כלכלית.

הקפיטליסטים טוענים שריבית שנקבעת חופשית לפי היצע וביקוש תשקף טוב יותר את הצרכים האמיתיים של המשק. ריבית גבוהה = הרבה כסף בשוק, מעט מלווים → שוק ידחוף ריבית למטה. ריבית נמוכה = מחסור בכסף → שוק ידחוף ריבית למעלה. ללא התערבות, המשק מתאזן לבד.

על ריבית, שוק חופשי וממשלה

גיאופוליטיקה ונדל"ן

הפטרודולר הוא מנגנון שנוצר בשנות ה-70 כשארה"ב הסכימה עם ערב הסעודית שכל הנפט שנמכר יסוחר אך ורק בדולרים, בתמורה להגנה צבאית וביטחונית. משמעות הדבר: כל מדינה שרוצה לקנות נפט צריכה קודם להמיר את המטבע שלה לדולרים – מה שיוצר ביקוש קבוע ועצום לדולר, כי נפט הוא הסחורה הנסחרת ביותר בעולם.

אבל זה לא נגמר שם. הסעודים מחזירים את הדולרים לארה"ב בצורת רכישת אגרות חוב – כך שהכסף חוזר למערכת האמריקאית, מחזיק את הריבית נמוכה, ומאפשר לארה"ב להמשיך להדפיס דולרים מבלי לגרום לאינפלציה קיצונית. זהו מנגנון שמעביר עושר מכל העולם לאמריקה בשקט, כל יום.

למאמר המלא על הפטרודולר

במקום להסתכל רק על כותרות ומחירים, השתמשתי בשני מדדים לא שגרתיים: מדד התרומות (כמה אנשים תורמים = כמה כסף פנוי יש להם), וחישוב פשוט של יכולת רכישה. מחשבתי כמה משק בית ממוצע יכול להרשות לעצמו לשלם חודשית עם 35% הון עצמי וריבית ריאלית, והשוויתי למחירי דירות.

התוצאה הייתה ברורה: החשבון פשוט לא עבד. אפילו עם 35% הון עצמי, התשלום החודשי עלה הרבה מעבר לשליש מההכנסה הממוצעת. כשקבלנים התחילו להצטבר עם מלאי דירות פנויות שלא נמכרות, וריבית הגבוהה כבר הגיעה לכיסים של אנשים – השוק התחיל להאט. זה לא משבר דרמטי, אבל הכיוון ברור.

על ניתוח שוק הנדל"ן בישראל

קשרים. זו התשובה הפשוטה והברוטלית. היזם לא חייב להיות המוכשר ביותר, לא חייב לדעת לנהל צוות (הוא יכול לשכור מישהו לזה), אבל הוא חייב להכיר אנשים. הוא צריך לדעת למי לפנות כדי למצוא שותפים טכניים, איך להגיע למשקיעים, איך לקשר את המוצר למי שיכול לקנות אותו בסוף.

כל סטארט-אפ מוצלח הוא בעצם שרשרת של קשרים: א' פותח את המוצר, ב' משקיע, ג' מציג את המוצר ל-ד' שמנהל רכש בחברה גדולה. היזם הוא המתווך – מי שיודע לקשר בין כל הנקודות האלה. אם אתה משה מאשדוד ולא מכיר אף אחד מהמעגלים האלה – הסיכוי שלך להצליח נמוך בהרבה.

על קשרים ויזמות

לפוסטים מלאים – הון חכם 360  |  פורום  |  WhatsApp

אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות מכל סוג.