יש קשר בין הריבית שהבנק המרכזי קובע לבין כמה אנשים משחקים בפלייסטיישן. זה לא בדיחה. זה לוגיקה כלכלית שמובילה לרעיון השקעה שאתם כנראה לא שמעתם עליו.
היום אני נכנס לתחום שעד עכשיו לא נגעתי בו: מניות הגיימינג.
לא סתם. יש פה קשר לרעיון שהצגתי בפוסט קודם, ויש פה נתון אחד בסוף שאולי יפתיע אתכם.
קודם כל – מה זה בכלל סקטור הגיימינג 🎮
כשאנחנו מדברים על מניות גיימינג, אנחנו מדברים על חברות שמפתחות ומוכרות משחקים דיגיטליים ואלקטרוניים. Take-Two, Electronic Arts, וחברות נוספות מהסוג הזה. ויש לזה גם תעודות סל מוכרות – ESPO ו-HERO הן הגדולות והמוכרות בתחום.
אבל לפני שנדבר על ההשקעה, צריך להבין את הלוגיקה מאחוריה.
מדד הקופות: למדוד אושר כלכלי בשטח 💰
בפוסט קודם הצגתי רעיון שקראתי לו "מדד התרומות".
הרעיון פשוט: הדבר האחרון שבן אדם מוציא כסף עליו כשיש לו עודף – ודבר ראשון שהוא מוותר עליו כשאין – הוא הנדבה לקופה. כי זה הכסף ה"מיותר" ביותר. אין לו תמורה ישירה. הוא צף למעלה רק כשהסלסלה מלאה עד למעלה.
ולכן: אם תציב קופות בנקודות מסוימות ותנטר את ההכנסות לאורך זמן, תוכל לזהות האם אנשים מרגישים שיש להם עודפים – הרבה לפני שהנתונים הרשמיים מגיעים.
זה אגב רעיון שיכול להיות שימושי מאוד לבנקים מרכזיים. כשהבנק מעלה ריבית ורוצה לדעת אם זה כבר מורגש בשטח – מדד הקופות יכול לתת תשובה מוקדמת יותר מכל סקר. אבל בפרקטיקה, אנחנו לא מציבים קופות ולא יכולים להשקיע על בסיס זה.
יש משהו אחר שעובד באותה הלוגיקה בדיוק.
מדד הגיימר: הקופה של המאה ה-21 🕹️
גיימינג הוא, בעיני, אחד המדדים הטובים ביותר לתחושת העושר של אנשים.
למה? כי הוא יושב בדיוק בקצה הסקאלה של ה"מותרות". אנשים משלמים על גיימינג רק אחרי שדאגו לאוכל, לדיור, לחשבונות. ולא רק מנוי חודשי – גיימינג כולל קניית קונסולות, שדרוג כרטיסי מסך, משחקים חדשים, תוספים, סקינים, כל מיני הוצאות שהאדם יכול לוותר עליהן ברגע שמתהדק.
ולהפך: כשיש כסף פנוי וזמן פנוי – הגיימינג הוא אחד הדברים הראשונים שצומחים.
הקורונה הוכיחה את זה בצורה מושלמת 📈
בתקופת הקורונה, אנשים היו בבית, לא עבדו, קיבלו כסף מהממשלה. התוצאה? מניות הגיימינג זינקו.
זה לא מקרי. זה בדיוק הנוסחה: זמן פנוי + כסף פנוי = גיימינג.
ואם אנחנו מאמינים שה-AI הולך להוביל לעולם שבו שעות העבודה קטנות – כמו שדיברתי בפוסט על אבטלה טכנולוגית – אז הכיוון די ברור. יותר זמן פנוי לאנשים, יותר כסף שיופנה לבידור, ובפרט לגיימינג.
בניגוד לנטפליקס או לפלטפורמות סטרימינג, שהמנוי החודשי שלהן זניח יחסית ואנשים משאירים אותן גם בתקופות קשות – גיימינג הוא הוצאה גמישה. אתה יכול להגדיל אותה בקלות כשיש כסף, ולהקפיא אותה מיד כשאין. זה מה שהופך אותה למדד כל כך רגיש.
הנתון שיפתיע אתכם 📊
קרנות הסל על הגיימינג הציגו מ-2018 ועד היום תשואה כוללת גבוהה יותר מהשוק האמריקאי הכללי.
כן. סקטור שנשמע כמו "תחביב" הכה את ה-S&P 500 לאורך זמן.
אני לא אומר שזה ימשיך. אי אפשר לדעת. אבל זה כן אומר שמי שדחה את הגיימינג כ"לא רציני" פספס משהו.
הצד השני: האם AI יפגע בחברות הגיימינג עצמן? 🤖
כאן נכנס הסיבוך.
ה-AI לא רק ייצור יותר זמן פנוי לשחקנים – הוא גם עלול לאיים על חברות הגיימינג עצמן. כמו שחברות תוכנה IT נפגעו כי מתכנת אחד עם AI עושה היום עבודה של עשרה, כך גם פיתוח משחקים עלול להיות מונגש לכולם.
גוגל כבר הדגימה זאת: אפשרות לצלם תמונה וליצור עליה משחק. אם כל אחד יוכל לפתח משחק מינימלי לבד, מה קורה לחברות הגיימינג הגדולות?
אז מה האבן בוחן? כמה מהר חברות הגיימינג מאמצות AI לתוך עצמן.
חברה שמשתמשת ב-AI לפיתוח מהיר יותר, לעיצוב דמויות, לבניית עולמות – תרוויח פי כמה. חברה שנאבקת בו מבחוץ ולא מאמצת אותו מבפנים – עלולה להיפגע.
זו האבחנה שאני ממליץ לעשות לפני שנכנסים לאיזושהי השקעה בסקטור.
לסיכום הרעיון: מניות גיימינג הן סוג של "מדד קופות" של ימינו – הן עולות כשאנשים מרגישים עשירים ויש להם זמן, ויורדות מהר כשמתהדק. אם מאמינים ש-AI יפחית שעות עבודה ויגדיל זמן פנוי – זה סקטור שכדאי לעקוב אחריו. ואם החברות בו מאמצות AI מהר – עוד יותר טוב. אם לא – תחשבו פעמיים.
קישורים רלוונטים: הפורום הפתוח – https://kesef360.com/forum/phpBB3/ הבלוג – https://kesef360.blogspot.com/ ערוץ הווצאפ – https://whatsapp.com/channel/0029VbCB42A3mFY6KMajGC2q
אין באמור שום המלצה לקנייה של מניה כזו או אחרת, רק העלאת נקודות למחשבה ורעיונות. גילוי נאות – ייתכן ואני משקיע לונג-שורט בחלק מהמניות המוזכרות בכתבה.
- מניות גיימינג השקעה 2026
- תעודת סל גיימינג ESPO HERO
- קשר בין ריבית למניות גיימינג
- AI השפעה על חברות משחקים
- סקטור גיימינג תשואה שוק
No comments:
Post a Comment