Thursday, February 19, 2026

קצת על גוגל, שבעת המופלאות, וטכנולוגיה. כאן האינטנסיבי

 

שלום ובוקר טוב, כאן האינטנסיבי, שיהיה לכם בוקר נהדר.הייתי רוצה לדבר איתכם היום על כמה דברים חדשים והפעם אנחנו נזכיר חברות בשמם.

ואני רוצה לדבר על החברות הגדולות ביותר במשק האמריקאי,מה שנקרא שבעת המופלאות,שבעת החברות הכי גדולות שמרכיבים את מדד ה-S&P 500. ובכן, אז ככה,מה דעתכם? מה הייתם אומרים לגבי המלצה להשקעה בהם?ואני אסביר. אני קצת אפרט, אני ארחיב בכלל את מכלול השיקולים האם נכון להשקיע בחברות הגדולות במדד.



אז קודם כל שתדעושהחברות הגדולות הן נושא, הן תמה, הן אי-שו.זאת אומרת, יש מדדים שנותנים פחות משקל לחברות הגדולות, כמו מדדים שווי משקל, שנותנים משקל שווה לכל החברות, וזה  על סנופי 500. יש מדדים מינוס המופלאות, זאת אומרת שאתה משקיע בכל החברות מלבד שבעת החברות המופלאות, שאגב כמעט לרוב, לאחרונה, חברות טכנולוגיה.

אז אני אתחיל קודם עם הצדדים הלא טובים.

למה לא להשקיע בחברות האלה?אז דבר ראשון, כמו שאנחנו יודעים, החברות האלה קיבלו כוח עצום ומטורף במדד ובמשקל. הם מכפילים את ערכם בצורה שלא תיאמן. יש לנו גרף שאני כבר אצרף אותו, שבעצם מראה כמה אחוז מהמדד של S&P 500, כמה אחוז במשקל מורכב מהחברות הגדולות.

ואנחנו רואים שגענו לשיאיים שלא ייאמנו. זאת אומרת, המדד כולו כמעט נשען, אפשר לומר, על כמה חברות בודדות, שזה כבר מראה על סכומים לא נורמליים, החברות היום נמכרים ביוקר, ביוקר.

זה בדיוק הפוך מהכלל שאנחנו תמיד אומרים לעצמנו, הכלל הידוע, קנה בזול ומכור ביוקר. כאן אנחנו קונים ביוקר. אז כנראה שזה לא שווה.למה לנו לקנות ביוקר?


אבל עכשיו אנחנו קצת נצלול לפרטים היותר טכניים ונדבר בצורה קצת יותר פרטנית על כל חברה בפני עצמה וכאן אני רוצה לחלק בין חברות שנסחרות במכפילים מטורפים ובמחירים יקרים -לדעתי שוב, כי יקר וזול זה לדעתי -  ואני כבר אסביר, אני אתן למשל דוגמה למשל אנחנו מדברים על טסלה. חברת טסלה היא חברה שהיא נסחרת במכפילים גבוהים -לדעתי- כן כמובן המכפילים מהחברות טכנולוגיה גדולות היא נסחרת במכפילים הכי הכי גבוהים, גם אינווידיה נסחרת במכפילים גבוהים. אבל אם אנחנו מסתכלים אז טסלה כולה נשענת על חלום זאת אומרת היא חברת צמיחה כמו כל החברות אגב של אילון מאסק. שהיא נשענת על זה שהיא בעתיד תוכל לייצר טכנולוגיה ולמכור ולהרוויח הרבה יותר כסף. זאת אומרת, כיום החברה לא מרוויחה כסף בסכום שיצדיק אפילו עשירית מהשווי שלה.

חברה בנויה ונשענת על זה שבעתיד, אם הם ייצרו רובוטים ייצרו טכנולוגיות, ויצליחו להשתלט גם על השוק. זאת אומרת כי גם אם אתה מצליח לייצר את הרובוטים הכי טוביםוגם את הרכבים האוטונומיים הכי  טובים, אתה צריך להשתלט על השוק ולקוות שלא יקומו עוד חברות שיצליחו להתחרות בך. שזה גם תמה קשה מאוד בפני עצמה אבל זה לגיטימי להמר על חלום.


ויש כאן אומרים,  שהסיכון הזה הוא סיכון אפסי יחסית לה,  שווה ערך בעצם שהערך של טסלה ייתן במידה והם יצליחו. אבל אוקיי או שזה יעבוד או שזה לא יעבוד.


והייתי רוצה להבדיל חברות כאלה מחברות כמו גוגל, מטא, אמזון, שלהן אסטרטגיה עסקית שונה.

אבל לפני שאני אדבר על זה ולפני שאני גם אדבר על אלון מאסק שגם עליו אני רוצה קצת לדבר אני רוצה להזכיר את המעלה בהשקעה של חברות טכנולוגיות גדולות. אבל אתם יודעים מה? אולי בסוגריים אני דווקא כן אזכיר קודם את אלון מאסק

אלון מאסק הוא עשיר, שהוא כל כולו, כל העושר הגדול שלו, -שאגב הוא עשיר בפער מכל המתחרים האחרים שלו, זאת אומרת אם השווי הון שלו כיום בפברואר 2026 עומד על 850 מיליארד דולר לערך, כמובן זה משתנה קצת כל יום, המתחרה הבא אחריו, שזה מייסד גוגל, עומד על שליש ממה שהוא עומד, זאת אומרת הוא הכפיל אותו בפי שלוש, שזה שווי לא יאומן. -


אבל אני רוצה דווקא לשים את הזרקור שנייה על אילון מאסק, ולהגיד לכם דבר פשוט, תראו, אני מאמין, אני כמובן בטוח שיש איזה מחקרים ואפשר לבדוק את זה יותר לפרטים, אבל אני מאמין שהבן אדם הזה הוציא יותר כסף בחייו מאשר הכניס, זאת אומרת החברות שלו הוציאו יותר כסף על השקעות מאשר הם הכניסו, זאת אומרת ההשקעות שלו הן השקעות שלא תיאמן, רק כדי לקנות את טוויטר ולהפוך אותה ל-X, ועכשיו חברת ה-XAI, כל חודש שואבת ושורפת ממזומנים של מיליארדי דולרים, וכל ההשקעות שהוא מכריז עליהן כל יום, וספייסאקס, שגם זו חברת השקעות למרות שהיא כבר היום קצת יותר רווחית, אפשר לומר שהאיש הזה בכלל יותר שרף מזומנים מהכניס מזומנים.

אז כמובן יש נתונים ואפשר לבדוק את זה קצת יותר פרטיים, אבל טסלה שורפת את כל המזומנים שהיא מכניסה, כל החברות שלו לא מחלקים דיבידנדים, שורפים את המזומנים הלאה, זאת אומרת, את כל ההכנסות שלו הוא שרף, פלוס אין ספור השקעות שהוא מקבל לכל החברות הפרטיות שלו, שכיום לא רווחיות ברמה שעולה על ההשקעות. אז אני רק רוצה להדגיש, הבן אדם הזה הוא עשיר מחלומות.


זאת אומרת, הוא כל הזמן יודע למכור למשקיעים דברים חדשים. אני לא אומר שהוא לא, אין לו הצלחות, יש לו הצלחות פנומנליות, הוא מצליח להביא טכנולוגיות שאף אחד לא חשב עליהן.


אבל אני רק רוצה לשים את הזרקור על זה שבסופו של דבר מה שחשוב בעולם של משקיע ערך כמונו, כמו שכבר אמרתי לכם בפוסטים אחרים,

מה שחשוב בעולם שלנו הוא ערך, ומשקיע ערך הוא לא. זאת אומרת, הוא בפועל לא הביא כסף.

הוא בנוי על חלומות, ויכול להיות שהחלומות האלה מצוינים, ויכול להיות שהחלומות האלה אפילו נמכרים בזול, יחסית ליכולות שלו ויחסית לאיך שהחלומות שלו יתגשמו. אבל כעת הוא לא בן אדם שמכניס לנו כסף, ואותי בתור משקיע ערך הוא לא מעניין.


אוקיי, אז עכשיו אני דווקא אדבר על השקעה בחברות טכנולוגיות גדולות, קצת אזכיר את גוגל, ואז אחזור לאלון מאסק ולאיחוד המטורף שהוא עשה עכשיו בין טוויטר ל-XAI לספייסאקס והשווי של איחוד כזה.

אני בטוח שיש עוד הרבה בלוגים שמדברים על האיחוד הזה ואני אולי אדבר על זה בפוסט נפרד. עכשיו אני אזכיר בקצרה את האיחוד הזה ואת יתרונותיו. ולפני כן אני אדבר קצת על חברות טכנולוגיות גדולות, כי כמו שהזכרנו בתחילת השיחה, למה להשקיע בהן אם הן כאלה גדולות ויקרות?

למה לא להשקיע בחברות קטנות?


ובפרט, אני אדבר עוד קצת במעלתן של השקעות בחברות קטנות, שאנחנו יודעים שוורן באפט למשל בשנותיו הראשונות בעולם ההשקעות, -הרי הוא כבר היה 60 שנה מנכ״ל-, רק לאחרונה פרש מהמנכ״לות שלו, ואנחנו יודעים שהתשואה שהוא הביא בשנים הראשונות הייתה קרובה יותר ל-20% בשנה, בממוצע.

תמיד הוא הביא תשואה חיובית כל שנה, אבל 20% הם עומדים כל שנה. ולאחרונה, בשנים האחרונות, זאת אומרת לאט לאט זה התמעט, הוא מתחיל להביא רק 10%,או 12,  ותמיד עוקף את השוק, מכה את השוק, אבל שהוא לאו דווקא תמיד באותם מחירים ואותם מחירים כמו שהיה בשנים הראשונות. ומה הסיבה לזה? הסיבה לזה זה כמו שהוא בעצמו הסביר, כאשר אתה קטן אתה יכול לשקע בכל מיני חברות קטנות שאתה מוצא אותן בזול, מציאות מה שנקרא, ועם המציאות האלה אתה מכניס כסף ועושה הרבה מאוד אחוזים.


אבל כאשר אתה גדול ויש לך כסף גדול אתה לא תמיד יכול לצמוח באותה מידה.

זאת אומרת, הרבה יותר קל להפוך מיליון דולר, למיליון וחצי דולר, מאשר להפוך 10 מיליארד דולר, 15 מיליארד דולר. בשביל להעביר עוד 5 מיליארד דולר אתה צריך למצוא מספיק חברות שיצמחו בשיעור של 50%. חברות שצומחים בשיעור של 50% זה לא החברות הגדולות.


תחשבו שלחברה בשווי 2 טריליון דולר, לצמוח ב-50% זה אומר שתהיה שוות ערך טריליון דולר יותר.

אתם יודעים מה זה אומר להיות שווה ערך טריליון דולר יותר? זה אומר צפי הכנסות עצום, אדיר, תמ״ג של מדינה שלמה. בקיצור, זה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה. ולכן יש מעלה דווקא בהשקעות בחברות שיכולות להכפיל את עצמן בצורה הרבה יותר גדולה.


ועכשיו אחרי שהקדמנו את כל זה,

אני דווקא כן רוצה לחזור ולהסביר למה לדעתי חברות גדולות זה עתיד. אז הסברתי כבר בפוסט קודם על דעתי, על זה שאנחנו לאט לאט פריון העבודה שלנו שנדרש מאיתנו הוא יורד. זאת אומרת אם לפני 200 שנה בן אדם היה צריך לכבס בעצמו את הבגדיים, וללכת בעצמו ברגל הרבה ולהכין בעצמו את האוכל בידיים, היום הכל הכל הכל נעשה אוטומציה, זאת אומרת הכל נעשה אוטומטי, רובוטי, וגם אנחנו רק נלך לכיוון הזה, זאת אומרת הרובוטים יחליפו אותנו בכל דבר.


האם זה אומר אבטלה טכנולוגית? אז כמו שסברתי בפוסט הקודם, לא.

זה לא אומר אבטלה טכנולוגית, כי אנחנו תמיד נמצא מה לעבוד ותמיד יהיו דברים שכדאי שאנשים יעשו ופשוט הכסף שישולם על אותם דברים יעלה. זאת אומרת אם היום צייר או מורה או דברים שנדרש להיות אנושי בהם מקבל סכומים של כסף, אז כאשר כל הדברים יעשו רובוטים אז דווקא המקצועות שנשארו לאנושות המשכורת שלהם תעלה, וכמובן זה יתחלק בין כולם.


(המקצועות האלה וכל זה כבר דיברתי בפוסט לאבטלה טכנולוגית והכנסה בסיסית לכל אחד, הכל דיברנו בפוסט הזה.)

אבל אני רק הזכרתי את זה כי אני רוצה להזכיר את המגמה.והמגמה היא הולכת לכיוון הזה שאומרת העתיד יהיה שחברות טכנולוגיה יתלטו הרבה יותר על חיינו, אנחנו נהיה הרבה יותר דיגיטליים.


הרבה יותר תלויים בכל מיני מכשירים בעצם שילוו אותנו. עכשיו בעצם כל ההכנסות שבן אדם ייצר, כל ההוצאות שלו יהיו רק על המכשירים האלה.


עכשיו מי מייצר את המכשירים האלה? מי תלויים במכשירים האלה?


חברות קטנות לא יוכלו לשלוט על העולם. מי שישלוט על העולם בסופו של דבר זה עשר חברות גדולות, שבדיגיטציה של היום גם כל חברה קטנה, כל חברה גדולה, כל אדם פרטי, הכל, כולם יהיו תלויים בהם. כמו שאנחנו רואים היום, כל בן אדם לא יכול להסתדר בלי סמארטפון, בלי וואטסאפ, כמעט אף אחד לא מסתדר, בלי טכנולוגיה. ובסופו של דבר הטכנולוגיה היא הופכת אנשים עניים לעניים יותר, ועשירים לעשירים יותר. לסיכום - 1. אפקט רשת (Network Effects) ככל שיש יותר משתמשים – הערך של הפלטפורמה גדל, מה שמושך עוד משתמשים. זה יוצר מעגל שמחזק את המובילים ומקשה על תחרות. 2. יתרון לגודל (Economies of Scale) עלויות שוליות נמוכות בטכנולוגיה דיגיטלית מאפשרות רווחיות הולכת וגדלה ככל שהחברה מתרחבת. 3. שליטה בתשתיות קריטיותשירותי ענן, שבבים לבינה מלאכותית, מערכות הפעלה ופלטפורמות מסחר – כל אלה יוצרים תלות רחבה של עסקים ואנשים פרטיים.


ואני אביא פה כמה ציטוטים.

“Technology makes wealth inequality worse by giving people leverage and compounding differences in ability… Without intervention, technology will probably lead to an untenable disparity.”

סם אלטמן.
ובעברית - "טכנולוגיה מחמירה את אי השוויון בעושר בכך שהיא נותנת לאנשים יתרון ומחמירה את ההבדלים ביכולות... ללא התערבות, הטכנולוגיה כנראה תוביל לפער בלתי נסבל."


אבל התערבות, בטח התערבות משמעותית, לא סביר שתיהיה. אז דעתי - במקום להלחם בהצלחה, הצטרפו אליה. קנו מניות משמעותיות.


ועכשיו אני אביא פה עוד מעלה קטנה, שיש גם באיחודים בין החברות, וזה אני מדבר על יעילות.

זאת אומרת, כאשר חברה מחזיקה גם מערך שיווק, גם מערך הפקה, עוד גם מערך בינה מלאכותית, גם מאגרי מידע עצומים, שהיום האוצר הכי גדול שחברה יכולה להשיג זה מאגרי מידע על משתמשים, על לקוחות, על דאטה לאימון בינה מלאכותית, והחברה הזאת גם מחזיקה בשרתים, אז בעצם היעילות היא מאוד מאוד חזקה.

ואגב, בדבר הזה הכי מצטיין לדעתי היה עד עכשיו אילון מאסק בגיגה מפעל שלו של טסלה. זאת אומרת, הוא אמר, אני רוצה מפעל אחד, במקום שמלא חברות ירוויחו קצת כסף, אני אעשה חברה אחת שהיא גם עושה מתכת, גם מרתכת, גם יוצרת את כל החלקים בפרטי פרטים, גם משווקת הכל, משווקת עד לצרכן הסופי, ובעצם במקום שאני אצטרך הרבה רווח להרבה חברות, יהיה לי חברה אחת שהיא זו שתרוויח הכל, ואז אני אוכל להוריד מחירים.

ולכן יש יעילות שוק מובנית לחברה שעושה הכל.


ובהקשר הזה אני רוצה להזכיר את גוגל, שהיא חברה פנומנלית, היא מפלצת בתחום.

למה היא מפלצת בתחום? מכיוון שהיא בסופו של דבר שולטת על כל כך הרבה תכנון, על כל כך הרבה חברות. אין משהו שאין לגוגל. יש להם את מאגר המשתמשים העצום שלהם, בכל כיני מידה אפשרי, מאגר המשתמשים העצום. יש להם גיבויים, ענן, ענן בלתי נגמר שהם נותנים, הבינה המלאכותית שלהם מטורפת. כל הזמן רק עולה ועולה ועולה. יש להם את כל סוגי הבינה המלאכותית. גם את נוטבוק LMM שזה בעצם כלי יצירה שמתבסס על מקורות שזה גם דבר פנומנלי. יש להם כמובן את GMINI הכי חזק בעולם, את הדואר האלקטרוני, ויש להם אין ספורי טכנולוגיות. תפתחו את האפליקציות של גוגל, יש להם דפדפן ויש להם סוג של -אני לא רוצה להגיד שיש להם מונופול, כי בית המשפט קבע שאין להם מונופול - אבל כמעט יש להם מונופול אפשר להגיד ככה. זאת אומרת הם פשוט מטורפים וכל טכנולוגיה, שוב אני אומר, משלימה את השני.


כי בסופו של דבר כשיש לך את המשתמשים לבינה המלאכותית אתה יכול יותר להתמקד גם בפרסום של החיפושי גוגל ולשלב את זה ביחד עם אותם מפרסמים. וגם יוטיוב בעצם אתה מקדם בגוגל שלך את היוטיוב שלך, את הענן ואת האתר בעצם לפרסום סרטונים לפלטפורמה. לפרסום סרטונים, והשורטס ובעצם אתה ברגע שאתה עכשיו הם גם מוכרים חומרה שזה בכלל מטורף. גוגל בתחילו למכור חומרה שזה טלפונים ושעונים. שזה גם משלים בעצם ברגע שהם מוכרים טלפונים והם מכניסים כבר לתוכם את כל הטכנולוגיה שלהם. גוגל גם בעצם שולטים על המערכת הפעלה של כל הטלפונים של שיומי וסמסונג, אנדרואיד זה של גוגל וככה כל טכנולוגיה שלהם משלימה את הטכנולוגיות האחרות. וכבר אמרו מי שאמרו שאם מפרקים את החברה הזאת לחלקים החברה בעצם מכפילה את שווייה. לכן אני חושב הרבה על גוגל.


אתם ידעתם למשל שגוגל משקיעים באנטרופיק, זאת אומרת כל החברה של קלאוד, אופוס וכל המודלים החכמים האלה, גם הם שייכים לגוגל חוץ מג'מיני, זאת אומרת גוגל מחזיקה גם במתחרים שלה, אם כי כמובן במניות מיעוט, כי הם לא יכולים לשלוט על זה, אבל בכל תחום, אפילו בתחום שטסלה מתערבת בו, יש המתחרה הכי גדול של טסלה בנהיגה אוטונומית, ושבהרבה מובנים גם הובילה על טסלה בנהיגה אוטונומית, אם כי יש להם חסרונות בדרך שהם עושים את הרכבים,

אלון מאסק חושב יותר לטווח ארוך, וזה מתבטא יותר ברכבים בצורה של בינה מלאכותית, אין יותר השקעות אצלו בחיישנים,אבל בלי להיכנס לזה, יש את וימו, וימו זו חברה של גוגל של רכבים אוטונומיים שכבר היום פועלת, ובצורה הרבה יותר אוטונומית ממה שטסלה פועלת. טוב, יש על זה מחלוקת כמובן בין החוקרים, אז ניתן להם להכריע.

אבל בכל אופן בקיצור חברה מטורפת.


טוב, אני מאריך יותר מדי, אז יהיה המשך אחר כך על אילון מאסק ועל האיחוד המטורף שהוא עשה, על השווי ערך של האיחוד המטורף, ועוד הסברים למה נשקיע בחברות טכנולוגיות גדולות, אני אסביר בפוסט הבא, בינתיים להתראות.

בפוסט הבא אדבר קצת על הפערים בין העושר משכר העבודה לעושר מהון, שמתרחבים משנה לשנה.

קישורים רלוונטים - הפורום הפתוח - https://kesef360.com/forum/phpBB3/הבלוג - https://kesef360.blogspot.com/ערוץ הוואצאפ - התחברו דרך הלינקים הקודמים


היה כאן האינטנסיבי,

בהצלחה.

>אין באמור שום המלצה לקנייה של מניה כזו או אחרת, רק העלאת נקודות למחשבה ורעיונות. גילוי נאות - ייתכן ואני משקיע לונג-שורט בחלק מהמניות המוזכרות בכתבה.


No comments:

Post a Comment

מגוריט – ניתוח קרן הרייט הראשונה לנדל"ן למגורים בישראל

 בה אם אתם שוקלים להיכנס לנדל"ן מניב ולא לקנות דירה בעצמכם, קרנות רייט הן אחת הדרכים המעניינות. הפוסט הזה הוא ניתוח ספציפי של מגוריט – ...

שאלות ותשובות מתוך הבלוג

הון חכם 360

שאלות ותשובות בכלכלה

תשובות ברורות לשאלות הנפוצות ביותר בנושאי השקעות, ריבית, קריפטו ושוק חופשי

מושגי יסוד בכלכלה

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירים – כלומר, עם אותו סכום כסף קונים פחות מאשר בעבר. הסיבה הנפוצה ביותר היא עודף כסף נזיל בשוק ביחס לכמות המוצרים הזמינים: כשיש הרבה כסף רודף אחרי מעט מוצרים, המחירים עולים באופן טבעי. גורמים נוספים הם עלייה בעלויות ייצור (אינפלציית עלויות) ועלייה חדה בביקוש.

ממשלות וכלכלנים מנסים לרסן אינפלציה בעיקר דרך העלאת הריבית, שמייקרת הלוואות ומעודדת חיסכון – וכך מצמצמת את כמות הכסף הנזיל בשוק.

למאמר על ריבית ואינפלציה

ריבית היא בעצם "מחיר הכסף" – כמה עולה לך להשתמש בכסף שאינו שלך, או כמה תרוויח על כסף שאתה מלווה לבנק. ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות והלוואות, מחזקת את המטבע ומאטה את הכלכלה. ריבית נמוכה מזולת הלוואות, מעודדת יזמות והשקעות, אך מסכנת ביצירת בועות כלכליות ואינפלציה.

בישראל, הריבית נקבעת על ידי בנק ישראל ומשפיעה על המשכנתא שלך, על ריבית פיקדונות הבנק, ועל שערי חליפין של השקל.

למאמר המלא על ריבית

אינפלציה היא עלייה במחירים – הכסף שווה פחות. דפלציה היא ירידה במחירים – הכסף שווה יותר. בניגוד לתחושה הראשונית, דפלציה ממושכת עלולה להיות מסוכנת לכלכלה: כשאנשים מצפים שמחרתיים הכל יהיה זול יותר, הם מעכבים קניות, מה שמוריד ביקוש, גורם לחברות לפטר עובדים, ויוצר מעגל שלילי.

הבנקים המרכזיים בעולם מגדירים כמטרה אינפלציה מתונה של כ-2% בשנה – לא אפס ולא גבוה.

על מדיניות מוניטרית וריבית

כסף פיאט הוא מטבע שאין מאחוריו גיבוי פיזי כמו זהב – ערכו מבוסס על אמון הציבור ועל סמכות הממשלה בלבד. השקל, הדולר, האירו – כולם כסף פיאט. הבעיה המרכזית: ממשלה יכולה "להדפיס" עוד כסף, ובכך לשחוק את ערכו ולגרום לאינפלציה שפוגעת בחוסכים.

זהו אחד הטיעונים המרכזיים של תומכי הקריפטו – שהיצע ביטקוין מוגבל מראש ואינו נשלט על ידי אף ממשלה.

על קריפטו וכסף פיאט

בועה כלכלית נוצרת כשמחיר נכס מנותק מערכו הכלכלי האמיתי, בדרך כלל מכיוון שכולם מצפים שיגיע קונה שישלם יותר – תופעה הנקראת "תיאוריית הטיפש הגדול יותר". הבועה מתנפחת עד שנגמרים הקונים, ואז היא מתפוצצת בחדות.

סימני אזהרה קלאסיים: כולם מדברים על ההשקעה כ"הזדמנות חד פעמית", מחירים עולים בלי שיפור ברווחים אמיתיים, אנשים לוקחים הלוואות כדי להשקיע, ומשקיעים חסרי ניסיון נכנסים בהמוניהם.

על קריפטו ובועות

השקעות וניהול כסף

זהב נחשב מסורתית "מקלט בטוח" בתקופות אי-ודאות. הוא שומר על ערכו היחסי לאורך זמן ומגן מפני שחיקת כסף פיאט. אבל זהב אינו מניב – הוא לא מחלק דיבידנד, לא גדל ולא מייצר ערך נוסף. בהשוואה לחברות ערך איכותיות, הזהב הפסיד לאורך רוב התקופות הארוכות.

השוואה פשוטה: עץ פרי מוליד פירות מדי שנה – הזהב נשאר אבן. אם המטרה שלך היא צמיחת הון אמיתית, חברות ערך עדיפות. אם המטרה היא גיוון ויציבות – לזהב יש מקום בתיק.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מניות ערך הן חברות בשלות עם רווחיות מוכחת, תזרים מזומנים יציב ולעיתים דיבידנד – ולפעמים נסחרות בהנחה לעומת שוויין האמיתי. מניות צמיחה הן חברות שהשוק מוכן לשלם עבורן פרמיה גבוהה בציפייה לרווחים עתידיים, גם אם כיום אינן רווחיות.

בסביבת ריבית גבוהה, חברות ערך נוטות לגבור – כי הריבית "מקטינה" את שווי הרווחים העתידיים שעליהם מניות הצמיחה מבססות את מחירן. וורן באפט הוא הסמל הגדול ביותר של גישת הערך.

על עקרונות השקעת ערך

נדל"ן הוא נכס מניב – ניתן להשכירו ולקבל הכנסה שוטפת בנוסף לעליית הערך, ובנוסף ניתן לממנו בהלוואה בנקאית בריבית נמוכה יחסית. שוק ההון מציע נזילות גבוהה יותר – ניתן למכור ביום, בלי עורך דין, בלי עמלות גבוהות. גם פיזור ההשקעה קל יותר עם הון קטן.

ההשוואה הנכונה תביא בחשבון: עלויות עסקה, מיסוי, שכ"ט, תחזוקה, נזילות ורמת מעורבות נדרשת. אין תשובה אחת – תלוי בהון, בפרופיל הסיכון ובמטרות שלך.

על נכסים מניבים ותשואה

סחורות כמו נפט, חיטה ומתכות הן נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכן עולה ויורד לפי ביקוש עולמי, אסונות טבע, מלחמות ומדיניות. ניתן לסחור בהן דרך תעודות סל ייעודיות (ETC/ETF) בלי להחזיק אותן פיזית.

בדרך כלל, חברות ערך מנצחות סחורות בטווח ארוך – אך סחורות מספקות גיוון בתיק ההשקעות ויכולות להגן מפני תרחישי אינפלציה קיצוניים.

על נכסים מניבים מול סטטיים

ריבית גבוהה מקשה על חברות ללוות כסף לצמיחה, ומפנה כסף מהבורסה לאפיקי חיסכון בטוחים יותר (פיקדונות, אגרות חוב). לכן בדרך כלל כשהריבית עולה, שוק המניות יורד – במיוחד מניות צמיחה שמחירן מבוסס על רווחים עתידיים.

אך חברות ערך חזקות עם תזרים מזומנים גבוה סובלות פחות בסביבת ריבית גבוהה, ולעיתים אף נהנות ממנה (למשל, בנקים).

על ריבית ושוקי הון

קריפטו ומטבעות דיגיטליים

ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי שאינו מניב תשואה עצמאית – בניגוד למניות של עסקים שמייצרים רווח אמיתי, ביטקוין לא מחלק דיבידנד ולא יוצר ערך נוסף. ערכו מבוסס על הסכמה ציבורית, בדומה לזהב אבל עם תנודתיות הרבה גדולה יותר.

שאלה מרכזית שכדאי לשאול את עצמך: אם קריפטו אמור להחליף את הכסף בעתיד, מדוע אנחנו משקיעים בו כדי להגדיל דווקא את יתרת הכסף שלנו? השאלה הזו חושפת את הסתירה הפנימית בטיעון לטובת קריפטו.

למאמר המלא על קריפטו

קריפטו הוא שוק קטן יחסית, חסר גוף מווסת ופועל 24/7 – לכן תנועות כסף גדולות יחסית גורמות לתנודות ענק. בנוסף, ערכו מבוסס כמעט לחלוטין על ציפיות, רגש ציבורי ותכנות עתידיות, ולא על רווחיות שוטפת – מה שהופך אותו לרגיש מאוד לחדשות, לפחד ולחמדנות.

כשהריבית עולה ויש אלטרנטיבות השקעה בטוחות יותר, כסף בורח מנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו. כשהריבית יורדת – כסף חוזר ומחפש תשואה.

על אסטרטגיית השקעה בביטקוין

שניהם נכסים שאינם מניבים תשואה עצמאית – ערכם נקבע לפי ביקוש והיצע בלבד. הזהב מבוסס על מוסכמה היסטורית של אלפי שנים, יש לו שימושים תעשייתיים ועמיד יותר למשבר. הביטקוין מציע יתרון של אי-תלות בממשלה, ניהול מבוזר והיצע מוגבל מראש.

ההבדל המרכזי: זהב הוכיח את עצמו כמאגר ערך ממשי לאורך ההיסטוריה. ביטקוין הוא ניסוי בן עשור וחצי בלבד – הוכחה סופית תדרוש עוד זמן.

על זהב, קריפטו ונכסים מניבים

מינוף ואופציות

מינוף מאפשר להשקיע סכום גבוה מההון העצמי שלך – למשל, להשקיע 200,000 ₪ כשיש לך רק 100,000 ₪. מינוף פי 2 יגדיל רווח של 10% ל-20%, אך גם הפסד של 10% יהפוך ל-20%. המינוף מגביר הרבה כיווני תנועה.

קיימות שלוש שיטות עיקריות: הלוואת מארג'ין מהברוקר (פשוטה אך עם ריבית ו-Margin Call), אופציות (גמישות ועם ריבית נמוכה), וקרנות ממונפות (פשוטות אך עם שחיקה יומית). הבנת ההבדל ביניהן חיונית לפני כל השקעה ממונפת.

על סוגי המינוף השונים

קרנות ממונפות פשוטות לשימוש אך סובלות משחיקה יומית – כלומר, ירידה של 10% ואחריה עלייה של 10% לא מחזירים אותך לנקודת הפתיחה, אלא מותירים הפסד. בטווח ארוך, השחיקה הזו משמעותית מאוד.

אופציות עמוקות בתוך הכסף לטווח ארוך (LEAPS) מציעות ריבית נמוכה יחסית, גמישות מלאה בבחירת רמת המינוף, אין Margin Call, וההפסד המקסימלי מוגבל לפרמיה ששילמת. לטווח ארוך, אופציות עדיפות ברוב המקרים למשקיעים שמבינים את המנגנון.

מעלות וחסרונות של כל שיטת מינוף

Margin Call קורה כשהפסד בפוזיציה ממונפת מגיע לרמה שבה ההון העצמי שלך יורד מתחת לדרישת הבטחון המינימלית של הברוקר – ואז הוא מאלץ אותך להזרים כסף או למכור בהפסד מיידי, לעיתים בתזמון הגרוע ביותר.

דרכי התמנעות: שמירה על יתרת נזילות בחשבון (לפחות 30% מהפוזיציה), מינוף מתון (לא יותר מפי 2 בהתחלה), ושימוש באופציות לטווח ארוך שאין בהן MC כלל.

על מינוף אחראי עם אופציות

שוק חופשי, AI ועתיד הכלכלה

החשש הזה עולה בכל מהפכה טכנולוגית מאז המהפכה התעשייתית לפני 200 שנה – ובכל פעם התברר שהפחד היה מוגזם. המכונות החליפו עבודות פיזיות, המחשבים החליפו עבודות חישוביות, ובכל פעם נוצרו עבודות חדשות בתחומים שלא ניתן היה לצפות.

ה-AI ישנה את הרכב המקצועות – יעלים מקצועות מסוימים ויצור חדשים. הצרכנות האנושית גדלה תמיד בהתאם לשפע, ובני האדם ימצאו ערך חדש לייצר. מה שכן ישתנה: חלוקת השכר בין מקצועות.

על אבטלה טכנולוגית ועידן ה-AI

שוק חופשי אידיאלי הוא מצב שבו כל העסקאות נעשות ללא התערבות ממשלתית – ללא מכסים, סובסידיות, הגבלות על תנועת עובדים, ומבלי שמטבעות יישלטו בצורה מלאכותית. בתנאים כאלה, כוחות ההיצע והביקוש מאזנים את השוק.

המשמעות המרתקת: בשוק חופשי אידיאלי, שעת עבודה של רופא תשתווה בסופו של דבר לשעת עבודה של זבלן – בניכוי שנות ההכשרה וההשקעה. בפועל, פערי חינוך, קשרים ומגבלות גיאוגרפיות מונעים איזון מלא זה.

על שוק חופשי ו-AI

הכנסה בסיסית לכל (Universal Basic Income) היא מתן סכום קבוע לכל אזרח ללא תנאי – בלי קשר להכנסתו, עיסוקו או נסיבותיו. הרעיון זוכה לתשומת לב גוברת לנוכח גל האוטומציה: אם מכונות מייצרות שפע, מדוע לא לחלקו?

הבעיה הכלכלית המרכזית: כסף הוא "אנרגיה" שמועברת בין אנשים בתמורה לעבודה. אם כולם מקבלים אותו סכום בסיסי, אין תמריץ לספק בדיוק את אותה הכמות של עבודה. תמריצים הם ליבת הכלכלה – בלעדיהם, השיטה קורסת.

על הכנסה בסיסית ועתיד העבודה

AI כבר משנה את שוק ההשקעות – אלגוריתמים מנהלים חלק ניכר מהמסחר היומי, ומערכות AI מנתחות דוחות כספיים תוך שניות. בטווח הארוך, AI יוזיל עלויות ניהול תיקים, ידמוקרטיז את הגישה לכלים מתוחכמים, ויצמצם את היתרון של קרנות הגידור הגדולות.

ההשלכה למשקיע הפרטי: כלים שהיו נגישים רק למשקיעים מוסדיים גדולים הופכים זמינים לכולם. מי שילמד לנצל את הכלים האלה ינצח.

על AI ועתיד הכלכלה

ברוב המדינות הריבית נקבעת על ידי הבנק המרכזי (בנק ישראל, הפד, ה-ECB). הם מנסים לאזן בין שתי מטרות לעיתים סותרות: יציבות מחירים (נגד אינפלציה) וצמיחה כלכלית.

הקפיטליסטים טוענים שריבית שנקבעת חופשית לפי היצע וביקוש תשקף טוב יותר את הצרכים האמיתיים של המשק. ריבית גבוהה = הרבה כסף בשוק, מעט מלווים → שוק ידחוף ריבית למטה. ריבית נמוכה = מחסור בכסף → שוק ידחוף ריבית למעלה. ללא התערבות, המשק מתאזן לבד.

על ריבית, שוק חופשי וממשלה

גיאופוליטיקה ונדל"ן

הפטרודולר הוא מנגנון שנוצר בשנות ה-70 כשארה"ב הסכימה עם ערב הסעודית שכל הנפט שנמכר יסוחר אך ורק בדולרים, בתמורה להגנה צבאית וביטחונית. משמעות הדבר: כל מדינה שרוצה לקנות נפט צריכה קודם להמיר את המטבע שלה לדולרים – מה שיוצר ביקוש קבוע ועצום לדולר, כי נפט הוא הסחורה הנסחרת ביותר בעולם.

אבל זה לא נגמר שם. הסעודים מחזירים את הדולרים לארה"ב בצורת רכישת אגרות חוב – כך שהכסף חוזר למערכת האמריקאית, מחזיק את הריבית נמוכה, ומאפשר לארה"ב להמשיך להדפיס דולרים מבלי לגרום לאינפלציה קיצונית. זהו מנגנון שמעביר עושר מכל העולם לאמריקה בשקט, כל יום.

למאמר המלא על הפטרודולר

במקום להסתכל רק על כותרות ומחירים, השתמשתי בשני מדדים לא שגרתיים: מדד התרומות (כמה אנשים תורמים = כמה כסף פנוי יש להם), וחישוב פשוט של יכולת רכישה. מחשבתי כמה משק בית ממוצע יכול להרשות לעצמו לשלם חודשית עם 35% הון עצמי וריבית ריאלית, והשוויתי למחירי דירות.

התוצאה הייתה ברורה: החשבון פשוט לא עבד. אפילו עם 35% הון עצמי, התשלום החודשי עלה הרבה מעבר לשליש מההכנסה הממוצעת. כשקבלנים התחילו להצטבר עם מלאי דירות פנויות שלא נמכרות, וריבית הגבוהה כבר הגיעה לכיסים של אנשים – השוק התחיל להאט. זה לא משבר דרמטי, אבל הכיוון ברור.

על ניתוח שוק הנדל"ן בישראל

קשרים. זו התשובה הפשוטה והברוטלית. היזם לא חייב להיות המוכשר ביותר, לא חייב לדעת לנהל צוות (הוא יכול לשכור מישהו לזה), אבל הוא חייב להכיר אנשים. הוא צריך לדעת למי לפנות כדי למצוא שותפים טכניים, איך להגיע למשקיעים, איך לקשר את המוצר למי שיכול לקנות אותו בסוף.

כל סטארט-אפ מוצלח הוא בעצם שרשרת של קשרים: א' פותח את המוצר, ב' משקיע, ג' מציג את המוצר ל-ד' שמנהל רכש בחברה גדולה. היזם הוא המתווך – מי שיודע לקשר בין כל הנקודות האלה. אם אתה משה מאשדוד ולא מכיר אף אחד מהמעגלים האלה – הסיכוי שלך להצליח נמוך בהרבה.

על קשרים ויזמות

לפוסטים מלאים – הון חכם 360  |  פורום  |  WhatsApp

אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות מכל סוג.