שוק חופשי אידיאלי, עידן הAI כבר ב2026?

 

היי שלום לכם, כאן האינטנסיבי.😘

אז שוב בוקר טוב, אני רואה שהפוסט הקודם שכתבתי הוא נכתב בצורה קצת יותר מידי ארוכה, אז אני אשתדל בפוסט הזה לקצר יותר, -אתם יודעים שיהיה ככה נגיש וקל לקרוא וכיף לכולם - אתם תמיד יכולים לכתוב לי אם אתם רוצים את הפוסטים
יותר ארוכים / יותר קצרים, ולכתוב אותם בצורה פשוטה יותר או שאתם רוצים שאני אעלה רמה וככה אני אכוונן את עצמי לפי קהל היעד.

בכל אופן אני רוצה קצת לדבר היום - זה גם קשור לפוסט הקודם - קצת על המערכת כפי שאמורה להיות בשוק חופשי אידיאלי.
-מהבחינה הזאת של שעות עבודה והתמחור מה שאני מקבל עבור שעות העבודה.
הרבה אנשים חושבים
על המיסים שהם משלמים שזה בעצם סוג של הפסד, או אני מניח שכבר כולם
וזה ברור לכולם שאתה מקבל דברים מהמדינה בתמורה למיסים, אבל
אולי אנשים חושבים שבעצם יש פה איזשהו סוג של כסף שהולך לאיבוד, או בעצם משהו שהם מפסידים - נגיד ככה - מזה שהם משלמים מיסים.

או אם ננתח את זה קצת יותר -אתם יודעים- את השאלה כפי שהיא במקורה האמיתי, באמת
האם ייתכן שאתם תצטרכו לעבוד מספר x מסוים של שעות בשביל לקבל ערך
של מוצר שהאדם עובד עליו פחות שעות.
אז בואו אני כבר אגלה לכם את התשובה.
במצב של שוק חופשי אידיאלי - זה בכלל לא משנה כמה הערך של הכסף שלכם מבחינת מט''ח ושערים חליפין, לא משנה באיזה מדינה אתם חיים, כל הדברים האלה לא משנים בכלל.
כי במצב של שוק חופשי אידיאלי הערך של כוח העבודה של כל העולם אמור להתאזן - ואני אסביר אחר כך במשל גם איך בדיוק זה קורה,- לצורה כזאת שבסופו של דבר שעת עבודה שלך
אתה יכול לקנות שעת עבודה של מישהו אחר.
ונכון שזה נשמע הזוי אבל אני אגיד לכם ואני אסביר על זה גם בהמשך זה כולל גם רופאים, זה כולל גם מנתחים מהרמה הכי בכירה אנשי ההייטק ובאותה מידה גם איש זבל.

ואני אסביר הכל בהמשך ואני גם אסביר במיוחד
איך המהפכה של ה-AI רק גורמת לתהליך הזה להתחזק ולקרות בפועל.
בואו ונתן לעצמנו דמיון של איזה עולם אוטופי,🗺️
זאת אומרת -עולם, סוג של מושלם.
ובואו נחשוב רגע, בהנחה, וכולם היה להם את אותה רמת חינוך, אותה רמת ידיעות, אותה איכות של בית ספר, גם בפריפריה, גם במרכז, וכולם היו בעצם את אותם כלים.
בהנחה כזאת, לאן כל אחד הולך לעבוד?

תארו לעצמכם שהמצב הוא כמו היום, -
זאת אומרת, מקצועות כמו הייטק ורפואה מובילים בפער עצום מבחינת המשכורת, מבחינת נוחיותם.🧰
אז אין שום סיבה שמישהו ילך לעבוד בזבל, בניקיון, בהוראה, נכון?🏭🔧🔨

מה הדבר האוטומטי שהיה קורה?
הדבר האוטומטי הוא שהמשכורות היו מתאזנים, זאת אומרת המשכורות הגבוהות יהיו לאט לאט נמוכות יותר והמשכורות הנמוכות היו עולים. -זאת אומרת- לפי הרמת כושר, לפי שעות העבודה.⏲️

כמובן בשביל להיות רופא,
בשביל להיות הייטקיסט,
בשביל להיות מנכ״ל של חברה אתה צריך ללמוד,🩺
אז נכון, היו לוקחים את שעות הלימודים ומחלקים בעצם ומשקללים את שעות הלימודים וההשקעה לשעות העבודה בפועל,
והמשכורת הייתה בדיוק הפער הזה.
-אולי גם הפער של הריבית שבעצם אתה משלם את השכר לימוד,
אוקיי, אז אני נוסיף גם את השכר לימוד למקצועות ההיי-טק והנפואה,
ואת הפער הזה בין מה שאתה משלם את השכר ורק אחרי זה מתחיל לעבוד, -זאת אומרת יש לנו עוד כמה שנים בעצם במחזור עבודה שאתה צריך להחיות על הלוואות, אז זה גם שווה ריבית.-
אבל בסך הכל המקצועות היו אומרים להתחלק בין שווה בין כולם, ועל שעת עבודה אחת היית מקבל שעת עבודה של בן אדם אחר.👩‍🚒🔥

מה שקורה היום הוא שחינוך וגם קשרים ופרוטקציות הם משפיעים, 🪢🪢🪢
ולכן המשכורות שמקבל מנכ״ל חברה, עם כל הכבוד לכישוריו,
ועם כל הכבוד לניסיונו ושנות לימודיו בתחום,
הן הפער בין מה שהוא השקיע ובין היכולות שלו
ובין המתחרים או האנשים שיוכלו לקחת את העבודה במקומו, לבין המשכורת שהוא מקבל זה פער בלתי נתפס, לא פרופורציונלי.🥺🫣
זאת אומרת המשכורות של מיליוני שקלים- או בחברות גדולות מיליוני דולרים💲 בשנה,
הוא פער בלתי נתפס ובלתי מובן והוא מעבר לכל היגיון של שוק חופשי🏖️🆓, וכמובן הפערים בחינוך הם ידועים לכל, וזה אחד מהגורמים לפערי משכורת והבדל המחיה הבלתי פרופורציונליים,
וכל זה עוד לפני שאני מדבר עכשיו בין פערים בין מדינות בעולם, 🫥 שישנן מדינות עם משכורות
גבוהות פי כמה, בלי כל הצדקה, זאת אומרת מבחינת הכוח העבודה-:, זבלן, או איש חינוך, או כל עובד שהוא, עובד עירייה
, במקום אחד ובמקום אחר, במדינות עשירות, במדינות המתפתחות או במדינות העניות, -כולם משכורות שונות לחלוטין,
וזה בגלל שאין שוק חופשי שבעצם מאזן את כוחות העבודה בין המדינות
מבחינת ייצוא ויבוא, ומכסים, וגם כל מיני שערי מטבע שנשלטים בצורה מלאכותית. שבעצם שולטים על הדבר הזה,
-שאת זה אני כמובן אשמור לפוסט הבא,- בעצם השערים בין המטבעות והמטח,
ואיך שבעצם האמריקאים שולטים על הדולר. תזכירו לי לדבר על זה.
אבל מה שהכי קשה להתפתחות השוק החופשי, -אם כי הם אלו שמחזיקים את השוק החופשי, - זה דווקא הטייקונים.👳🏻‍♂️
כי האופציות והאפשרויות שעומדות בפני בן אדם
עתיר ממון להשקעות זה הרבה יותר אופציות, גם והרבה יותר טובות - לעסקאות הרבה יותר נעולות מאשר מה שנגיש לכלל הציבור.

זאת אומרת,
למשקיעים הכשירים יש להם את היכולת להשקיע בעסקאות הטובות מוקדם יותר לפני כולם, כשזה עוד לא נפתח לציבור הפיתוח.
אז נכון, אבל רגע לפני שאתם פותחים נגדי קואלציה, - אז אני כמובן לא בעד שתיהיו נגדנו הטייקונים ולא נגד אנשים ועושר בכלל.
פשוט מכיוון שאנחנו יודעים שהעושר של כולם גדל בזכות הטייקונים והשוק החופשי תלוי בהם.

כמובן, אני מאחל לכם גם להצליח.

אבל הרעיון הכללי הוא שבסופו של דבר אני בטוח שצריך לתת גם לציבור הרחב וגם לכולם את היכולות שיש למשקיע כשיר ולמשקיע עתיר ממון.
וככה בעצם אנחנו נגוון את היכולות לכלל האוכלוסייה.
זו דעתי

אז לסיכום איך שהבטחתי, איך ה-AI עוזר?
ה-AI בעצם נותן לכל אחד את האפשרות להיות יזם.
כאשר לכל אחד יש את האפשרות להיות יזם, ואם הוא רק ירצה לעבוד בכל עבודה כמעט, -ואגב אני אגיד בסוגריים בהקשר הזה העולם ילך ויתפתח,-
אבל, שימו לב, אני אומר את זה באחריות ובוודאות, כמו שגם אילן מאסק אמר לאנשים,-
אל תלמדו רפואה, בגלל שה-AI יחליף את הרופאים.
זאת אומרת, לאט לאט המקצועות היחידים זה יהיה אך בן אדם שרק מעביר את הידע הרפואי לעולם הפרקטי ולמעשה בפועל, ולא ילכו השנים, וזה מה שיקרה.
לכן אני אומר, ה-AI בעצם נותן לכל אחד את האפשרות ואת היכולת
ליזום ולעבוד באיזה עבודה שהוא רק ירצה, כי העבודות לאט לאט ידרשו פחות כישורים, ואולי יותר בתחום הביצוע, או יותר רצון להצליח, או יותר תשוקה להצליח.
וממילא ברגע שזה יקרה,
אז המשכורות יתאזנו פלאים, ואני אומר, וזה יקרה, ואם אתם חכמים, אתם כבר עכשיו תחשבו אילו חברות, חברות ובעצם מדינות, ירוויחו מכך, ואיך אתם יכולים לנצל את זה בהשקעות כעת לטובתכם.

אז קחו את זה בחשבון,
ושיהיה לכולנו בהצלחה.✊

אבטלה טכנולוגית והכנסה בסיסית לכל. רלוונטי בעידן הAI?

 היי, כאן האינטנסיבי

אני רוצה היום לדבר קצת על אבטלה טכנולוגית,

שזה במילים אחרות גם המהפכה הבאה שנקראת מהפכת ה-AI ועל השפעותיה בעולם.

🌍

אז הייתי רוצה להתחיל קצת עם היסטוריה לפני.

מה זה אומר אבטלה טכנולוגית? זה מושג שקיים כבר אצלנו בעולמנו לערך 200 שנה מאז ימי המהפכה התעשייתית, וכל פעם כשיוצאת איזה טכנולוגיה חדשה, כשיוצאת איזה מכונה חדשה, רעיון חדש, משהו שבעצם מטיב עם הקדמה ומריץ את העולם למקום יותר מתקדם, אז תמיד ישנם הפרופסורים והכלכלנים שטוענים, עוד מעט נדבר, עד כמה בצדק, ועד כמה לא,

שטוענים שבעצם הדבר הזה - הוא הוא הגמצ'נג'ר ששובר בעצם את העולם כפי שמוכר לנו,

ומעכשיו בעצם המכונות או הכלים הבאים יעשו במקומנו את כל העבודה, ובעצם , וכאן נכנסת הבעיה הגדולה - לא יהיה לנו במה לעבוד.

ואחרי שמציפים את הבעיה, אז גם ישנם להם לכלכלנים כל מיני פתרונות, שגם עליהם אנחנו נדבר,

שהם למשל הכנסה בסיסית לכל, ועוד כל מיני פתרונות,

בין אם הם פתרונות יותר רגולטוריים, זאת אומרת שהממשלה צריכה יותר להתערב ולעשות שינויים כאלה או אחרים, או בין אם זה פתרונות יותר מעשיים, שאנשים צריכים יותר להשקיע בחברות הגדולות, וכדומה.🏦

אגב,

בסוגריים אני אגיד, וזה יהיה קשור גם לפוסט הבא שאני אעשה בעצם, (שעניינו יהיה יותר בכיוון של החברות הגדולות, ואיך זה שהחברות הגדולות הן רק ממשיכות לגדול ולגדול ברמות כאלה שלא יהיו פה פעם.) למה החברות הגדולות של היום יותר עשירות מהחברות הגדולות של פעם?

למה העושר הזה נצבר?

ולמה בעצם זה גם קשור למה שאנחנו מדברים עכשיו, שזה המהפכה התעשייתית, והעידן הזה שבו מכונות עושים הרבה במקומנו.💰💰💰

אוקיי,

לפני שניגע ב-AI, באופן כללי נוכל להגיד כבר שבסופו של דבר, עד היום התברר שכל מה שחששנו מהם שהמכונות יעשו במקומנו, התברר למפרע כמשהו שהוא נכון, המכונות החליפו הרבה זמן מכוח העבודה שלנו.

אני אתן דוגמאות, למשל היום לכבס הרבה יותר קל, היום להכין רכב יותר קל, להכין כלים היום הרבה יותר קל, אוטומציה ורובוטיקה והכל הרבה יותר קל והשפע היום לכן הוא הרבה יותר רחב.

אבל האם בגלל כל זה בהחלט בעצם נוצר מחסור בעבודות? לא.🛫

למה?

אז באופן כללי, אז ישנם את הכלכלנים שטוענים כי היום צריך עובדים כדי לייצר את המכונות, או צריך, אז נכון יש היום רכבים, אז בעצם כבר לא צריך עגלונים, אבל צריך עובדים שייצרו את הרכבים.🚜🚜🚜

אוקיי, זו תשובה שהיא חצי נכונה, כי בסופו של דבר ברור שצריך הרבה פחות עובדים יחסית למה שהיה, וברור שאם הרכבים אוטונומיים אז העובדים שבעצם יהיה צריך בשביל לתחזק את הרכבים האוטונומיים כדי ליצור אותם, זה הרבה פחות מנהגי ההמוניות שיש כיום, לכן אני לא מקבל את התשובה הזאת, אבל אני הייתי רוצה דווקא לשים את האצבע למקום אחר.

זאת אומרת, בהחלט היום העושר הרבה יותר גדול, אבל גם היקף הצריכה שלנו הרבה יותר גדול, זאת אומרת אם פעם בן אדם מסתפק בשלושה או ארבעה כלים קטנים וזה היה כל רכושו ואז היה לו עוד קצת זהב ועוד קצת אבנים ועוד קצת כסף ובית קטן, אז ככל שהטכנולוגיה בעצם מתפתחת, ההיצע נהיה יותר גדול וככה גם הצריכה שלנו היא יותר גדולה, ואז העבודה שלנו היא פשוט בשביל צריכה יותר גדולה, זאת אומרת אם פעם בן אדם היה עובד שמונה שעות ביום ואז היה לו x דברים, היום יש לו x כפול 10, ובאמת הוא יכול בעצם להשיג את אותם דברים שהשיגו בשמונה שעות לפני מאתיים שנה, היום אפשר להשיג בשעת עבודה אחת ביום.

אבל פשוט הצריכה שלנו היא נהייתה יותר גדולה ולכן גם השעות העבודה שלנו צריכות להישאר שמונה שעות ביום.🏭

ולכאורה אפשר לומר שככה יהיה גם הלאה, זאת אומרת, היקף הצריכה שלנו יצטרך להיות הרבה יותר גדול, העושר העולמי יגדל, השפע שיש לכל בן אדם בעולם בממוצע יגדל, ולכן העבודה של שמונה שעות ביום זה עבודה שהיא - אנחנו עובדים אותה פשוט בגלל היכולת יש לנו יכולת לעבוד שמונה שעות ביום לכן אנחנו עובדים שמונה שעות ביום כי בן אדם תמיד רוצה יותר או כמה שיותר או כמה שיותר בתחום הסביר של שמונה שעות העבודה ביום לכן גם אם אנחנו נוכל תאורטית לעבוד רק ברבע שעה אנחנו נעבוד עדיין שמונה שעות.👷

עכשיו זה אמנם זה יבטל הרבה מקצועות עבודה

כל ה-AI וכל הקדמה אבל פשוט העבודה הנותרת תתחלק בין כולם. 

זאת אומרת, בהתחלה זה יגרום לזה שכל אחד יעבוד רק שעתיים ואז אנחנו נמצא ונמציא עוד עבודות שבסופו של דבר ייתנו את העושר להבאים בתור.

אני אסביר את זה על ידי דוגמה, נניח ויש ארץ שיש בה הכל מספיק לכולם, זאת אומרת יש מספיק לחם לכולם בצורה אוטומטית, יש רובוטים שמכינים לחם לכולם ומכינים בתים לכולם, אז זאת אומרת שלכאורה לא צריך לעבוד בכלל.🏘️

בהנחה של עולם אטופי שכזה, למי בעצם מגיעים הבתים?

הייתי אומר - מי שהוא עובד קצת יותר מהאחרים, יש לו בעצם את השווה ערך לקנות, זאת אומרת יש יותר סיבה לחברות למכור לו מאשר למכור לאותו אחד שלא עובד בכלל.

כלומר, יהיה מספיק בן אדם שעושה איזה מלאכה קטנה, כמו למשל, בוא נגיד עכשיו מלאכה שלא יהיה אפשר לעולם להחליף, למשל מורה, - או שגם זה, בהנחה והAI יחליף גם את כל המורים, שזה תחום די רגשי, בוא נגיד שמטפלים בגן יהיה קצת יותר קשה להחליף, או אם נלך לתחום היהדות, אז יש דברים דתיים, למשל, כמו סופר סתם, למשל, שזה חייב להיעשות על ידי אדם, ואותו דבר אני מאמין שיש גם

בכללי,  אומנות למשל, יכול להיות שתמיד נעריך אומנות שיוצר אדם בן אנוש כמונו.

בכל אופן, הנקודה הסופית היא שאותו אחד שיעשה קצת יותר מכולם, הוא יהיה עשיר בהרבה יותר מכולם,

באותם חפצים שבעצם לא צריכים בשבילם לעבוד.

פה אני נכנס כבר לכל מיני תחומים קצת אחרים, על שוק חופשי ובעצם חלוקת עבודה וכל מיני דברים כאלה,

אנחנו נשמור על זה לפוסט אחר,

אבל באופן כללי אפשר להגיד שאנחנו כבר קצת נרגענו, זאת אומרת אנחנו יכולים כבר להבין שעם כל המהפכה אז נכון יהיה לנו הרבה יותר קל, יהיה לנו הרבה יותר שפע אבל בסופו של דבר הטכנולוגיה לעולם לא תחליף אותנו כי בסופו של דבר הטכנולוגיה משרתת אותנו,

אולי אבל היא תשנה קצת את החלוקה הכללית של העושר.🪙

אז בצורה איך היא תשנה את החלוקה הכללית של העושר, אז יש כל מיני רעיונות.💡

רעיון אחד למשל נקרא הכנסה בסיסית לכל. זאת אומרת, המדינות

בעצם יחלקו את העושר בצורה כזאת שגם בן אדם שלא עובד, - הרי היום הטכנולוגי בעצם מאפשרת כל מיני דברים, ובפרט אם אנחנו נתקדם עם עולם ה-AI ונהפוך את ה-AI לרובוטיקה,

זאת אומרת אנחנו נהפוך את זה כבר לעולם הפיזי, ובעולם הפיזי עצמו נלביש את החוכמה ואת האינטליגנציה המלאכותית בתוך רובוטים שממש כבר החליפו אותנו, וגם היום יש על זה חברות שבעצם עובדות על זה ומתקדמות בכל מיני היבטים ואספקטים. לאט לאט בעצם הטכנולוגיה תייצר הרבה יותר שפע, ובן אדם יכול בעצם לחיות רק עם השפע שהטכנולוגיה מייצרת בלי לנקוף אצבע.

זה יהיה מספיק, הם ייצרו את האנרגיה לבד מהשמש וכדומה, זה עוד נושא שעליו אנחנו לא יכולים לדבר בהזדמנות, בכל אופן נשמור את זה בינתיים בסוגריים, אז אומרים אותם אנשים אנחנו ניקח בעצם את המשאבי הטבע הכלליים שבעצם צריכים לעבוד, ניתן הכנסה בסיסית לכל, ניתן סכום כסף מסוים לכל בן אדם,

בצורה אוטומטית בלי שהוא יצטרך לעבוד,

רק כתוצאה מהטכנולוגיה שפיתחו אבותיו ואבות אבותיו, הם עבדו, העולם עכשיו יכול להיות כאן בלי לעבוד,

ובעצם נחלק את הכסף לכולם.

מבחינה כלכלית יש בזה קצת בעייתיות כי ברגע שיש סכום x מסוים של כסף לכולם אז לאף אחד לא שווה לעבוד בשביל אותו x סכום של כסף, זאת אומרת הוא בסוף של דבר מתאפס, כי כסף הוא בעצם סך הכל אנרגיה שיש לי, שאני עבדתי על משהו ואני עכשיו בעצם מביא לך את הכסף, כמו שאתה במקום צריך לעבוד על האנרגיה, צריך בעצם לקבל אנרגיה מעצמך, אתה בעצם יכול להשתמש בכסף או בעבודה שלי בתמורה לאנרגיה שאתה יוצר ומביא לי ואנחנו בעצם ככה מחליפים אנרגיה, הכסף זה סך הכל משהו שמתחלף בין כולם,

אני אספר על זה גם סיפור נחמד.

מסופר על בעצם אישה שירה שהגיעה פעם אחת לבית מלון, מניחה 500 דולר על דלפק הקבלה,

אני מדבר על איזה מלון שהיה בכפר קטן,

ואומרת אני אלך לבחור לי חדר.

בינתיים לוקח בעל המלון את ה-500 דולר, הולך לדייג, משלם לו את החוב שלו עבור כל הדגים שהוא לקח ממנו במהלך השנה האחרונה, בשביל להאכיל את אורחי המלון . הולך הדייג ומביא את הכסף לבעל הבית שלו שהוא שכר ממנו דירה, הולך לבעל הבית ששכר דירה, מביא את הכסף לקבלן ולמשפץ שעשה לו את השיפוץ רק לאחרונה. הולך המשפץ, מביא את הכסף לבעל הצרכניה במקום על כל האוכל שהוא לקח בשנה האחרונה, והולך בעל הצרכניה שבדיוק לפני חודש היה לו קבוצה גדולה של אורחים לרגל שמחה משפחתית במלון, ועדיין לא שילם לבעל המלון את חובו, אז הוא מביא לבעל המלון את ה-500 דולר,

בעל המלון שם את ה-500 דולר על הדלפק, יורדת האישה העשירה מהחדרים, היא אומרת לא מצאתי חדר שאני רוצה, לוקחת 500 דולר, הולכת.

מה יצא לנו פה בעצם? ה-500 דולר הלכו בחזרה ויצאו מהכפר, אבל לכל הכפר כבר אין חובות.

למה? כי בסופו של דבר הכסף הוא רק אמצעי להעביר אנרגיה. זאת אומרת, הכסף הוא רק סך הכל בעצם איזשהו כמו שובר של אנרגיה שאמורה לעבור.

וככה בעצם כיסינו את כל החובות בלי שבאמת נוצר פה איזשהו סכום כסף חדש חיצוני.

מה אני רוצה בעצם להגיד מהסיפור הזה? אני רוצה להגיד מהסיפור הזה שהכנסה בסיסית לכול היא לאו דווקא פתרון, אנחנו ניתן לכלכלנים להכריע, אבל יש פה בעייתיות מסוימת, כי הכנסה בסיסית לכול היא אומרת לכולם, בעצם יש איקס מסוים של אנרגיה בלי לעבוד, אז כבר אף אחד לא צריך לעבוד כדי לקבל את האיקס סכום כסף הזה, אף אחד לא צריך את הסכום כסף הזה, כי גם לו יש את אותו סכום כסף.

מה יש לבן אדם הזאת עם פעמיים סכום כסף? אם הוא כבר מקבל את כל הצריכה שלו מהעולם,

אז ברור שתמיד יהיה אנשים שרצו להיות יותר עשירים ויש בזה כל מיני היבטים וכל מיני אספקטים וכמובן שיש פה כל מיני רעיונות ויש פה סיבות.

אז אני רואה שכבר הארכתי קצת יותר מדי, את שאר הדברים שיש לי להגיד אני אשמור לפוסט הבא,
אבל אני אסכם ואסיים בכמה מילים פשוטות.
טיפ ראשון,אל תפחדו מהאבטלה הטכנולוגית,
תצטרפו אליה.
תקנו מניות בחברות גדולות שיגרמו לאבטלה הטכנולוגית, תקנו מניות
בחברות שמייצרים את המכונות שיגרו לכם להיות מבוטלים.
זה דבר ראשון.

דבר שני, אל תפחדו, לא תהיה אבטלה טכנולוגית. נכון, יהיו עבודות שייעלמו, העבודות שיישארו יתחלקו בין כולם בשווה, ייקחו, יכול להיות שייקח לזה כמה שנים, אבל זה יקרה, ואחר כך אנחנו גם נמצא דברים חדשים להשיג את עצמנו ככה שבחזרה נחזור לעבוד שמונה שעות ביום, זו דעתי וזו דעת הרבה מומחים כמוני לשוק ההון והרבה כלכלנים בכירים.

אז בקיצור, אין דאגה, רק הצטרפו להצלחה. בהצלחה.❤️

תקראו גם התובנות הכלכליות הבלעדיות שלנו על שוק הנדל"ן הישראלי. - מומלץ!

שיר מאת מומחה שוק ההון - האינטנסיבי

 ב-ה

אז בדרך כלל תקבלו פה רעינות מקוריים, חידודים, הברקות, פרודוקסים, תהיות לוגיות
אבל הפעם, אחרוג מהרגיל ואשתף אותכם ביצירה ספרותית כאתנחתא קלה

מַהוּ הַהוֹן אִם הוּא רַק צֵל הַמְּרַחֵף בָּאֲוִיר,
דַּקִּיק כְּנוֹצָה, שֶׁבְּרוּחַ קַלָּה יִתְעוֹפֵף וְיַזְהִיר?

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ, אֶת הַיְּסוֹד וְהַמּוּצָק,
אֶת הַבִּנְיָן הָאֵיתָן, שֶׁאֵינוֹ נִסְדָּק אוֹ נִשְׁחָק.

לֹא לִי הִיא מִנֵּיהּ, כְּגוּף לְלֹא נְשָׁמָה וּבִינָה,
אֶלָּא חֶבְרָה חַיָּה, הָעוֹמֶדֶת בְּפֶרֶץ וּבֶאֱמוּנָה.

אֶקְנֶה לִי עֲסָקִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כְּתָלִים, שְׁעָרִים וְגַגּוֹת,
וְלֹא רְסִיסֵי נְיָר, הַמּוֹלִידִים רַק סְפֵקוֹת וּדְאָגוֹת.

זֶהוּ נִהוּל נָבוֹן, דֶּרֶךְ שֶׁל תְּבוּנָה וְיֹשֶׁר,
שֶׁבּוֹ הֶעָמָל הַיַּצְרָנִי הוּא הַמָּקוֹר הָאֲמִתִּי לְעֹשֶׁר.

כִּי מוּטָב לֶאֱחֹז בַּמַּמְלָכָה שֶׁל מַמָּשׁ וּבָרִבּוֹנוּת,
מִלְּהִתְפַּלֵּל לְנֵס הַמַּזָּל, בְּתִקְוַת הִסְתַּכְּנוּת.

כָּךְ זוֹרֵעַ אֲנִי אֶת זְרָעַי בַּקַּרְקַע אֱמֶת פּוּרְיָה,
לֹא עַל כַּנְפֵי הֶבֶל, לֹא עַל שְׁבוּעָה בְּדוּיָה.

בְּמַמְלֶכֶת הַמַּעֲשֶׂה, שֵׁם הַחֹסֶן וְהַהוֹד,
אֶמְצָא אֶת נַחֲלָתִי, כְּפִי שֶׁנּוֹלַד הָאָדָם לַעֲבֹד.

מי אמור לקבוע את אחוזי הריבית שלנו? הבנק או אנחנו?

 

היי, כאן האינטנסיבי.

והיום קצת על המדיניות המוניטרית שלנו ..🏦🏦🏦

אחוז ריבית הוא ערך הכסף, כלומר כמה שווה ה''מניה'' שנקראת כסף.🫰 

נניח ובבנק שלכם שוכנים חסכונות בסך מאה אלש''ח. במקרה ואחוז הריבית עומד על סך 4% לשנה, זאת אומרת שערך ה''מניה'' שלכם שווה 4000₪ ש''ח תנובת רווח בשנה. תוכלו בהחלט להלוות סכום זה לבנק ולקבל תשואה בסכום קרוב לאחוזי הריבית 

-למרות שסביר להעדיף להשקיע את הכסף באפיק עם תשואה גבוהה יותר-🤑

באותה מידה במקרה והבנק מלווה לכם סכום דומה תצטרכו אתם לשלם לו את תשואת ה''מניה'' ולהוסיף על החזר ההלוואה את סכום הריבית.

אז מה מעניין לדעת? כשערך ''מנית'' הכסף גבוהה ביחס לקולגות שלו זה משפיע על ערך המטבע ב'שערי החליפין'. לדוגמא כשהריבית בישראל צפויה לעלות הדבר בהכרח מוביל להתחזקות השקל ולדפלציה ( או לכה''פ ההאטת האינפלציה).

אוק אז איך נקבעים אחוזי הריבית?

ברוב מדינות העולם הריבית נקבעת על ידי הממשלה או הבנק המרכזי/  הפדרלי.
לפחות לפי השיטה הסוציאליסטית – המצב בהחלט מצוין. 
לפי הקפיטליזם הטהור – המצב קטסטרופלי,
למה? באו נמשיך--

תחילה, מהם ההשפעות של שער אחוז הריבית?

כששער הריבית גבוה, אנשים מעדיפים להשאיר את הכסף בבנק, להימנע מהשקעות בעלות תשואה נמוכה ונמנעים מלקחת סיכונים. היזמים לא לוקחים הלוואות ואין תנופת צמיחה, בנוסף לכך מחוסר כסף נזיל בשוק -דפלציה- אנשים ממשיכים למעט בהשקעות וקניות, כתוצאה מכך היזמים מתמעטים, הביקוש יורד מה שגורם שוב להתמעטות וכן הלאה. 

כששער הריבית גבוה כתוצאה טבעית נוצרת עלית ערך המטבע – דבר שגורם בטווח הקצר למשבר ביצוא -למשל יצואנים שמוכרים ב100 דולר (320₪) מוצר שעלות יצורו הוא כ200 שקל יגרפו רווח של כמאה עשרים שקלים למוצר, במקרה של עלית ערך המטבע במכירת מוצר ב 100 דולר (310₪) שעלות יצורו היא 200 שקל יגרפו רווח רק של מאה ועשר שקלים למוצר, לאחר מכן הדפלציה תאזן את המשבר. (עלות היצור תקטן).

כששער הריבית נמוך, אנשים לא חוסכים, משקעים בהשקעות בעלות סיכון גבוהה יותר, עודף כסף נזיל בשוק (אינפלציה) גורם לעלית מחירים ולהיווצרות בועות כלכליות.  התעשייה מייצרת מעבר לביקוש מה שעלול לגרום למשבר כלכלי חמור.

כששער הריבית נמוך נוצרת ירידת ערך במטבע – מה שגורם בטווח הקצר למשבר ביבוא (פחות רווח על כל מוצר מיובא) דבר שמתאזן בטווח הארוך עם האינפלציה (עלות מכירת המוצר תגדל).

לא קשה, נכון?

למעשה, ריבית גבוה מדי או נמוכה מדי, כאמור, לא טובה למשק. ולכן, יאמרו הדוגלים ברגולציה ממשלתית גבוה,  יש על הממשלה להתאים את גובה הריבית לפי המצב שיאזן את המשק.😤

האם זה נכון?🤔

לכוראה, האופציה ההפוכה – לתת לריבית לנוע לבד לפי היצע נותני ההלוואות וביקוש המלווים – עלולה לגרום למשבר חמור וחסרת הגיון.😳🤯

אז באו ונראה מה מציעה לנו השיטה הקפיטליסטית. אז השיטה שמתאפיינת בליברליזם, חוסר ברגולציה ושוק חופשי טוענת שיש לאפשר לאחוזי הריבית להיקבע מעצמם, היינו – לנוע לפי ביקוש והיצע. יש חוסר כסף נזיל בשוק? יש מעט מלווים? אנשים וודאי ינהרו להלוות המלווים יעלו מחרים וכך הריבית תגדל. יש מלווים רבים? הריבית תקטן.

מה ההיגיון?

נשוב רגע אל החסרונות שמנינו בשער רבית גבוה או נמוך. החסרונות האלה, טוענים הקפיטליסטים, הם רק במקרה של שער אחוזי ריבית מלאכותי שלא משקף את מצב המלווים בשוק.

במקרה של אחוז ריבית גבוה, כאמור ציינו שהיזמים לא לוקחים הלוואות ואין תנופת צמיחה. אילו הריבית אינה תוצאה של קביעה שרירותית, אלא שיקוף של המצב הכלכלי הקיים במשק – הדבר מגלה שאכן אין צורך ביצור ובניה גבוהים יותר, מכוון שכל הכסף כבר 'מתגלגל' בשוק. ויותר מכך, מי שיקח הלוואה ללא ריבית -מגמ''ח למשל- לצורך השקעה שאינה צפויה להניב רווח גבוה מאחוז הריבית יגלה שהשקיע לריק. והסיבה – אם הרווח הצפוי לא עולה על אחוזי הריבית זה ביטוי לכך שהביקוש למוצר הוא קטן מהביקוש לכסף.

במקרה של אחוז ריבית נמוך, כאמור ציינו את העובדה שהתעשייה מייצרת מעבר לביקוש. שוב, אם הריבית אינה תוצאה של קביעה שרירותית אלא שיקוף של המצב הכלכלי הקיים במשק, היווצרות הריבית הנמוכה אכן משקף את המגמה של הציבור לחסוך כסף. ואם כן אכן יש כסף 'מיותר' ויש צורך גובר ביצור ובנייה.

אם כן, יוצא ששוק חופשי פועל במצב הכי טוב שיש כשהוא פועל לבד בלא רגולציה והתערבות ממשלתית, ומאזן את עצמו לבד למצב הכי טוב למשק. 💥

היום רוב המדינות כן דוגלות במדיניות של קביעת ערך השער באופן עצמאי על ידי הבנק המרכזי. תמיד קשה לוותר על תחושת שליטה.

עיידן הקריפטו אולי יספר אחרת. לכו תדעו.

אז כך טוענים הקפיטליסטים. מה דעתכם?

אז למה לא זהב? על קריפטו זהב וסחורות חלק 2.

 

פוסט אורח מאת האינטנסיבי הגדול

אז ברשותכם נענה על השאלה של הפוסט הקודם, חשבתי שאולי יהיה מובן יותר אם נחלק את זה בצורה ברורה, אז יש לנו עצים,🪵

ויש לנו אבנים.🪨

עצים הם נכס, -אולי הנכס הראשון בעולם בעצם-, אפשר לומר ככה, שמניב תשואה.

למה מניב?

כאשר אתה שותל עץ
הוא מוליד לך פירות. - הפירות שוות יותר מאשר העץ והזמן גידול והמים שאתה משקיע בו.🍎
אז זאת אומרת זה נכס שהוא באופן טבעי מפתח את עצמו.
מה שאין כן אבנים, גם אם האבנים ייראו נפלא ויהיה ביקוש אדיר בעולם לאבנים, האבן לעולם לא תוליד אבן נוספת.

זאת אומרת זה חפץ שבעיקרו לא מניב תשואה.

אז אם נשווה את זה לעולם המעשה, לעולם האמיתי, אז חברות ערך אמורות להניב תשואה.
אני לא משקיע בחלומות, אני לא משקיע ברעיונות, אני לא משקיע בנכסים סטטים,
גם בנכסים כאלו שיהיו שווים יותר בגלל ביקוש,

ולכן אגב אני גם לא משקיע במטח,
כי בסופו של דבר דקטוריונת ההשקעה שלי
אומרת עדיף להשקיע משהו שיניב לך תשואה מעצמו, לא רק על סמך זה שהאמון הציבור או היחס בין הכסף למרכיב ההשקעה ישתנה.

כמובן, אני אכן גם משלב בין הדברים, זאת אומרת, למשל, אם אני משקיע דולריי ואני רואה שהיורו הולך להתחזק מול הדולר,
וכמו כן באותה מידה אני גם רואה וצופה שהבורסה באירופה הולכת להתחזק, (אגב,
שזה בדיוק מה שקורה עכשיו בסוגריים,)
אז מה שאני עושה זה בעצם להשקיע עם קרן אירופאית בבורסה האמריקאית  בדולרים, שזה אומר תשואה כפולה.

אז השקעה בסחורות, בנכסים, בזהב,
כל נכס שלא מניב תשואה,
-אני לא מדבר כמובן על נדלן,🏘️
נדלן זה נכס שמניב תשואה, אתה יכול להשכיר אותו הלאה,-
אבל כל שאר הנכסים, כל שאר הסחורות,
הנפט, הזהב ובאותה מידה גם הקריפטו, הביטקויין וכן כל שאר המטבעות הדיגיטליים, אתה משקיע ב'יחס'.📊💰

זאת אומרת, העולם כולו מורכב במרכיב הון כולל,

-זאת אומרת, יש את העוגה,
השאלה רק כמה נתח כל טכנולוגיה בעולם תאכל מהעוגה.

האם ערך הכסף ירד יחסית לערך הזהב?
האם השטרות, הדולרים יעלו בערך לקריפטו או להפך?

כלומר בסך הכל יש פה עוגה אחת שלמה,
העוגה לא מתרחבת, העושר העולמי לא מתרחב.🪙
למרות שיש הרבה סחורות, הרבה עושר, שפע
ומשאבים שבעצם אפשר להשתמש בהם,
הם לא בעצם מעלים את עצמם, הם לא מתווספים,
הם רק מחלקים את העוגה ואת המשאבים בין כולם.📊

ולכן הם אמורים רק להתאים את עצמם לאינפלציה, הם לא אמורים בעצם להניב תשועה עודפת, בוודאי לא תשואה עודפת בהרבה,
ולצפות בעצם לתשואה עם תוחלת חיובית של 10% שנתי בממוצע,
-גם אם בשנה מסוימת כזו או אחרת היא מביאה הרבה יותר אחוזי תשואה.-
זה מוגזם.📈

חברות, לעומת זאת,
ובפרט חברות ערך כמו אלו שאני מושקע בהן,
הרעיון שלהן היא בעצם
לא להיות שווה יותר מאחרים,
אלה בגלל עצמה,

-לא כמו מניות חלום, מניות צמיחה,💹
שהיא בעצם אומרת, 'אני בעתיד אהיה יותר טובה, ולכן כדאי לכם עכשיו כבר להשקיע בנו', -
אלא אני מדבר חברות שהן כבר עכשיו בעצם לוקחות את הדולר והופכות אותו לשני דולר, לוקחות את השני דולר והופכות אותו לארבע דולר.

זה נכסים שהם
מבחינת האמת הפנימית שלהם אמורים לגדול, ולכן גם לטווח הארוך הם אלה שמנצחים.⌛

אם אנחנו רואים משקיעים שקונים עסקים ולא סתם קונים מניות, כמו וורן - באפט וכל המשקיעי ערך האלו,💸
אז בהחלט, אנחנו יכולים להבין ולקחת בחשבון
שלטווח ארוך העסקים האלה יצמחו.
זהו, תודה.

תודה רבה לאינטנסיבי על המאמר הנפלא

> אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות מכל סוג. הדברים מובאים כרעיונות ונקודות למחשבה בלבד.

תקראו גם את התובנות הבלעדיות על הנדל"ן הישראלי, לא תמצאו את זה בשום אתר כלכלי

האם 2026 משנה את אסטרטגית ההשקעה בביטקוין?

 

טוב אז היום אני אגע בנושא מאוד מאוד מאוד חם ובוער.

נושא שהרבה ביקשו ממני והרבה מדברים עליו לאחרונה.

האמת לא כל כך לאחרונה אבל לאחרונה הנושא הפך להיות חם יותר עם ירידות חדות בתחילת 2026. אז הנושא שאני מדבר עליו הוא הקריפטו כמובן.

אנשים שואלים האם נכון להשקיע בקריפטו ומה התובנות שלי לגבי זה.

בכלל האם זה מומלץ בתור משקיע סולידי ומשקיע בטוח ולא מהמר.

האם צריך להשקיע בדבר הזה.

עכשיו,

ההנחה הפשוטה של כל האנשים היא להגיד פשוט

לא. למה להשקיע בנכס ספקולטיבי ונכס שהוא לא בטוח. בוא נשקיע בחברות שכבר שנים אנחנו מכירים אותן.

אז למה לא?

יותר נכון למה כן? למה כן להשקיע בביטקוין?

אז על זה ישנם הרבה הסברים שהם דווקא הסברים מאוד מאוד מתוחכמים לכאורה.

ההסברים הם בעיקר

מסבירים את ההיגיון הכלכלי שיש בביטקוין. זאת אומרת מעבר להיותו נכס שאנשים אומרים כמה הוא יהיה שווה ושכל השווי שלו בעצם זה

המוסכמה של האנשים.

אז ההסברים שמנסים להסביר את הערך

ואת השווי ההוגן של הקריפטו בעצם אומרים, שתראו, הקריפטו הוא כמו זהב,

הביטקוין כמו זהב.

למה?

כיוון שבסופו של דבר

העולם הרי בנוי על מוסכמות.

זהב למשל, זה שזה שווה הרבה זה כי קשה למצוא אותו, אוקיי, ולכן מה?

לכן יש מוסכמה, שבגלל שזהב זה מתכת נדירה שקשה למצוא אותה והיא שומרת על הברק שלה אז יש מוסכמה שהיא בעלת שווה ערך כלשהו.

זאת אומרת אם היינו מסתכלים רק מבחינת הצורך בזהב, אז הזהב היה שווה מאית  ממה שהוא שווה היום. זאת אומרת הצורך של זהב בתעשיית התכשיטים וכדומה הוא אפסית

מהשווי ההוגן שלו כעת.

למה אם כן הוא שווה יותר? כי בסופו של דבר יש מוסכמה שזו המתכת העיקרית, העוגן הבסיסי לכלכלה, ולכן הזהב שווה ערך כלשהו.

פעם אגב היו באמת

רק סוחרים דרך זהב.

אז אחרי הרבה זמן החליטו שיהיה שטר שהיה ערך שלו נקוב בזהב ואחר כך הוא הפך גם לשטר שקיים בזכות עצמו בגלל מוסכמה כללית, שזה השטרות שהמדינות מפיקות לנו כסף פיאט.

בגלל כל מיני בעצם מצבים ובעיות

שיש לנו בכסף פיאט, כמו למשל השליטה של הממשלה

שיכולה לשחוק את הכסף ברגע ובעצם להוריד את הערך שלו, אז היו כל מיני בעיות שניסו למצוא להן פתרונות לאורך השנים.

אז אחד הפתרונות שנמצאו זה בעצם

הטכנולוגיה הזו, להשתמש בטכנולוגיה הזאת של בלוקצ'יין, של זיכרון ציבורי,

שהכסף בעצם לא נמצא בשליטת אף אחד, וככה נולד לנו בעצם הקריפטו -לפי הטוענים שיש לו ערך

ממשי ולא סתם ערך ספקולטיבי של הסכמה אלא כמו ערך של רעיון,

זאת אומרת שעומד רעיון בקריפטו - הם טוענים -,

בדיוק כמו שפעם היה זהב,

אחר כך נהיה שטרות של כסף, עכשיו יש לנו קריפטו וזה מה שהולך בעתיד להחליף את כל המסחר במטבעות ובשטרות.

כיוון שזה כסף שאי אפשר לנהל ואף חברה לא שולטת עליו, ההיצע שלו מוגבל, והנה לנו מטבע נהדר לסחירה, לסחור בו.

אז..

אחרי כל זה שואלים אותי מה אני אומר, האם זה אומר שזה סיבה להשקיע בביטקוין.

אז נתעלם מכל הבעיות שקשורות בתיאוריה הזאת,

שקצת קשה לסחור היום בביטקוין, כי האורך של הבלוקצ'יין הוא קצר,

לוקח הרבה זמן לאשר עסקאות, וגם כל הרשתות החדשים שנבנו על זה, זה עדיין לא טכנולוגיה יציבה וברורה.

בסוגריים אני אגיד שיש היום משהו שנקרא כספא, שזה מטבע קריפטוגרפי שכמה ישראלים המציאו,

שהוא קצת יותר טוב בעניין הזה - בעצם מחלקים את הבלוקצ'יין לכמה שכבות, לכמה סדרות, ואחר כך הם מתאחדים, שזה בעצם קצת נותן מרחב

יותר גבוה לעסקאות, אז באמת אולי כספא זה מה שיכול להחליף את הכסף,

אבל

אני רוצה להציג קודם כל שאלה פשוטה.

אם זה משהו שהולך להחליף את הכסף, אז למה אנחנו משקיעים בו בשביל להגדיל את היצע הכסף פיאט שלנו?

אולי זה רעיון טוב פשוט לעבור אליו ולהתחיל להשתמש בו בחנויות,

אבל השאלה פה היא שאלה שונה לגמרי. 

אתם שואלים -

האם לעבור להשקעות במקום להשקעות במינויות, להשקעות בקריפטו,

שזה בכלל בכלל לא קשור לכל מה שאמרנו לפני כן.

אז עכשיו אנחנו נפגש לגופו של עניין.

נכון, אז יש כאלה הרבה שטוענים שזה בועה ועל זה יש כאלה שטוענים שזה לא בועה,

אבל אני דווקא רוצה ללכת לפי ההנחה שיש כאלה שטוענים שזה לא בועה.

בואו נגיד הנחה שזה כמו זהב.

זה זהב!,

זה הביטקווין, זה הזהב של עולם הקריפטו, זה הנכס העוגן הכלכלי היציב,

הדיגיטלי הטוב ביותר.

האם זה אומר שאנחנו צריכים עכשיו להשקיע בו?

זו השאלה. התשובה - בפוסט הבא.

מעלות וחסרונות באופציות מינוף, - פוסט המשך

 

אז אחרי שבפוסט הקודם חילקתי את המינוף לשלושה סוגים, אסביר בקצרה מעלות וחסרונות.

כן, אני יודע שהשפה והמושגים לא מוכרים לכולם, זה מהפוסטים לאלו שמתקדמים יותר, חלק מהפוסטים נכתבים בצורה פשוטה יותר וחלק לא, אני מאמין שבפורום הפתוח אני אתן קצת יותר הסברים

עכשיו על המעלות והחסרונות של מינוף עם אופציות -

1 - אתה בוחר כיצד להתמנף עם מנעד נרחב ביותר (בפרט במניות הסחירות), אתה יכול לקנות ממש קרוב לסטרייק או אפילו מעליו ולהתמנף בפי 100, ואתה יכול לקנות עם מחייר סטרייק של 50% ולהתמנף בפי 2, ובכל הטווח שבינהם, חופשי.

2 - מעלה מאוד עיקרית - הריבית שאתה משלם על המינוף הוא נמוך מאוד. כנראה אין ברוקר שיביא לכם ריבית נמוכה מהריבית שתשלמו על האופציות, וככל שהמינוף הוא קטן יותר (כלומר מחיר רחוק יותר מהסטרייק ועמוק יותר בתוך הכסף) הריבית שאתה משלם הכסף שבו אתה ממונף - היינו על מחיר המניה שאותה תשלם רק ביום המימוש - היא נמוכה יותר. למשל היום אופציות על הSPY כשאתה ממונף בפי 2, הריבית שאתה משלם על החצי שאתה ממנף היא פחות מריבית הפד.

3 - בשונה מהקרנות הממונפות, כאן אתה יכול לבחור אופציה לעוד שנה או אפילו שנתיים, ואין שחיקה יומית, כלומר מה שמשנה הוא רק כמה עלתה המניה ביום קניית האופציה וכמה היא עולה בתאריך הפקיעה, אם אתה ממונף בפי 3, והמניה או המדד עלו ב10%, הרי שאתה מרווח 30% על הכסף שלך, לא משנה בכלל כמה המניה ירדה במהלך השנה ולאורך כמה ימים ארכו הירידות.

4 - אין MC על הכסף שלך, היינו, גם אם התמנפת פי 2 והמניה נפלה בכ80%, אז בשונה מהלוואה מהברוקר ובקרנות ממונפות שם הפוזציה שלך מזמן נסגרת, באופציות אתה יכול להמשיך להחזיק את האופציה עד לתאריך הפקיעה, אם נניח קנית אופציה לשנתיים ואחרי שנה מחיר המניה התייצב ואפילו עלה - הרווחת.

5 - בהפסד אתה מפסיד פחות ממה שאתה מרוויח ברווח. - כלומר - נניח ואתה ממונף פי 2 והמניה עלתה בכ50% הרי שאתה מרווח ב100%, אבל אם אתה ממונף בפי 2 והמניה ירדה בכ50% אתה לא נמצא ב0% מבחינת שווי, בגלל שהאופציות במחיר הסטרייק שהוא עומד בדיוק במחיר המניה גם שוות כסף, בהתחשב בתנודתיות ובזמן שנשאר עד לפקיעה יכל שישאר לך 5-10% מהסכום שהשקעת. (ככל והסטריק קרוב יותר למחיר הנוכחי סכום הפרמייה על האופציה גבוה יותר,) ואפילו אם המניה ירדה ביותר מ50%, עדיין גם אופציות עם מחיר סטרייק גבוה ממחיר המניה שוות משהו, (בפרט בזמני תנודתיות כמו זו של ירידת 50%)

6 - עוד מעלה, המינוף לא תופס מסגרת מארג'ין או שיעבודים. בשונה מהלוואות מהברוקר.

החסרונות -

1 - אתה לא מקבל דבידנדים מהמניות שאתה ממנף עם אופציות, בשונה מהלוואות מאג'ין בהם המניות עצמם שיכות אליך. וזה משמעותי, כלומר אם נקח למשל את מדד הVT, הרי שהפסדת בערך 3% בשנה (על כל הכסף לא רק על סכום המינוף). ולכן זה בערך מתקזז עם ריבית הנמוכה, כלומר אתה אומנם משלם רק 4% ריבית על המינוף אבל מפסיד הכנסה של 3% על כלל הכסף.. למעשה זה מאוד תלוי באיזה מניות אתה משקיע (יש כאלו שלא מחלקות דבידנדים) וגם כמה ריבית הברוקר שלך מביא. מבדיקה וחישוב שערכתי, לרוב אם אתה מאמין שהמחיר יעלה (למשל שהיסטורית התשואה הממוצעת בסנופי תמשיך), מינוף באופציות לטווח ארוך יהיה עדיף על פני לא למנף כלל למרות העדר הדבידנדים (2% ממוצע שנתי בסנופי).

2 - אתה לא יכל גם להשאיל את המניות במינוף באופציות. אני לא יודע כמה כאן משאילים לאחרים מניות וכמה זה באמת משתלם, אבל צריך לקחת את זה בחשבון. (בהלוואת מארג'ין בדרך כלל השיעבוד מונע ממך להשאיל את המניות וקרנות ממונפות בדרך כלל אף אחד לא משאיל כי יש קרנות ממונפות הפוך)

3 - הסיכון שבשחיקה, הם היותו קטן בהרבה מהסיכון בקרנות ממונפות (אתה רק צריך שהמחיר הסופי בשנה או שנתיים לא ירד) הוא קיים, ובהלוואות מארג'ין מהברוקר אין שחיקה. [לדעתי הסיכוי לMC גדול מהסיכוי לשחיקה באופציות לשנתיים, ככה שעדיין אופציות עדיף..]

בהצלחה.

מינוף, האופציות הנפוצות

 

למעשה ישנם שלושה דרכים להתמנף בשוק

(מלבד לקחת הלוואה מהבנק או מחבר, זה כסף חיצוני) -

1 - להתמנף דרך הברוקר עם הלוואת מארג'ין

2 - כתבי אופציות

3 - קרנות ממונפות

איך זה עובד?

הלוואת מארג'ין -

פשוט, נניח אתה רוצה להתמנף בפי2 אתה קונה מניות בשווי כפול מההון העצמי שלך, והיה והפסדת 50% מהתיק בP\L לא ממומש מרגע הקניה - הרי שאיבדת את ההון העצמי שלך, הפוזציה שלך נסגרת והכסף חוזר לברוקר בצירוף הריבית.

קרנות ממונפות -

הקרן מבטיחה לך תנודתיות על המניה\המדד, למשל קרן ממונפת פי2 מבטיחה לך שכל אחוז עליה במניה תתרגם לאחוז עליה בקרן, (הם יכולים לעשות את זה עם אופציות או עם הלוואות, למעשה אני חושב שכמעט כל הקרנות ממנפים עם אופציות,) באפשרות הזו עצמה, מלמד המרחב לבחור אם למנף פי 2 או פי 3 (בברוקר לפעמים לא יתנו לך לפנף יותר מפי שנים, תלוי במצב החשבון ובדרישות הרגולטוריות ובנכס הבסיס) יש לך גם את האפשרות לבחור קרן ממונפת יומית או חודשית, כלומר ההכפלה תגיע פי 2 על כל מה שעלה היום או לפי העליה מתחילת החודש. (יש הבדל גדול מאוד. כשאתה לוקח הלוואת מארג'ין אתה תמיד מוכפל ביחס מרגע הקניה)

אופציות -

המינוף באופציות מסובך יותר, אבל אם נלך על האפשרות הפשוטה - אתה קונה אופציות עם זמן פקיעה ארוך 'בתוך הכסף' וככל שאתה קונה את האפציות יותר 'עמוק בתוך הכסף' הרי שאתה מסכן פחות וממונף על פחות אחוזים.

בקרוב - המעלות והחסרונות שבכל שיטה ואופציה.

אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות מכל סוג. הדברים מובאים כרעיונות ונקודות למחשבה בלבד.

לפורום - 

https://kesef360.com/forum/phpBB3/

כדי לעקוב אחרי הערוץ הון חכם 360 ב-WhatsApp:‏‏‏ https://whatsapp.com/channel/0029VbCB42A3mFY6KMajGC2q

תזת ההשקעה

 

חשבתי שכדאי להתחיל עם תזת ההשקעה שלי בנוגע למניות.

אתם יודעים,

יש שני דרכים להשקיע בשוק ההון, יש משקיע ערך ויש משקיע צמיחה.

אבל אני חושב שבעצם בעצם ההבדל הרבה הרבה יותר עמוק.

כמשקיעים, אנחנו לא משקיעים במניות.

בכלל, בכלל, בכלל, בכלל, זה דעתי האישית.

לא להשקיע במניות, אנחנו לא משקיעים במניות,

אנחנו לא משקיעים בכך

שאנשים יעלו את המניה, או יורידו את המניה, אם המניה תעלה או תרד,מבחינתי זה לא משנה.

אז רגע לפני שאתם מעגלים עיניים 

בחוויה שלי, יש שני עולמות שונים, יש עולם אחד - עולם העסקים

אני קונה עסקים אני לא קונה מניות. זה אם אני רוצה להגיד במשפט אחד את הכותרת של כל

הנאום הבא.

> אני קונה עסקים אני לא קונה מניות.

הנקודה היא שישנם אנשים שקונים מניות.

מה הכוונה?

מניות הרבה פעמים זה מה אנשים חושבים שאנשים חושבים. כבר אסביר.

אז אנשים יכולים לפעמים לקנות איזושהי מניה בהנחה שאנשים מעכשיו יחשבו שהיא תעלה ואז היא באמת תעלה.

אחלה לא? לא.

זה משנת קנה רצוץ אתה לא יכול להרוויח ככה כסף

אתה מסתכן

יש 50% שאתה צודק, 50% שאתה טועה,

זה לא אורך זמן,

אתה לא תישון טוב בלילה.

אז עצתי, אל תקנו מניות.

תקנו עסקים.

עסק שאתה רואה שהוא טוב,

אתה רואה שמוכרים לך אותו בבורסה, במחיר טוב, אתה קונה את העסק.

לא מעניין אותך מה למה אנשים חושבים.

גם אם אנשים עכשיו מורידים את המניות, בטוחים שעכשיו העסק הולך למות.

אתה קורא את הדוחות של העסק.

אתה בטוח שהעסק הזה טוב, שהעסק הזה הולך לצמוח.

כשהעסק הזה מעולה, אתה קונה אותו.

מבחינתי, כאן נקודה רבתי.

וכשתשמעו על הרכב המניות שלי ועל האחוזי רווח, תבינו.

אוקיי? אתה קונה את העסק במחיר הזה, ואם הוא יורד אתה שמח.

כן ממש.

בטח אתם ככה

בעצם אני אגיד לכם את זה פשוט, ובאמת עכשיו, עכשיו ברצינות,

לא בתור איזו סיסמה,

כשאני קונה עסק,

כשאני קונה איזשהו מניה,

כשאני השקעתי באיזושהי חברה עכשיו ביטחון בארץ,

אני מעדיף שהמניה תרד מאשר שהמניה תעלה.

למה? כי אני רוצה לקנות עוד.

פשוט אין לי עכשיו את הכסף, מספיק לקנות עוד.

אני רוצה שהמניה תרד, שאני יכול לקנות עוד יותר בזול את העסק הזה,

כי אני כל כך בטוח שהעסק הזה מוצלח ושהוא יכניס לי כסף

שאני רוצה לקנות אותו בזול,

מה אכפת לי שבבורסה המניה שלו זולה.

אחר כך, כתוצאה מזה שהעסק יעלה,

המניה גם תעלה.

כי בסוף זה שתי עולמות שונים.

אסביר יותר

ואני גם אגיד לך יותר מזה.

אני גם לא מהמר בשורט על מניה.

גם אם אני בטוח שהעסק הזה גרוע.

למה? כי אני יודע שמדובר פה בשתי עולמות.

יש פה עולם אחד,

שעולם של האנשים שמשקיעים וסוחרים ולפי החדשות ומה שהם חושבים מעלים את המניה ומורידים את המניה ויש אינדיקטטורים טכניים

ויש כאלה שהם לא טכניים ויש כל מיני דברים. שלא נדע. אם אתם בקטע של זה, חפשו את זה במקומות אחרים, לא אצלי.

אני אומר, אני אף פעם לא יודע מה אנשים אחרים יעשו.

אני רק יודע אם העסק הזה,

סטטיסטית ביחס רווח-סיכון,

הוא טוב, יש לו סיכוי לעלות או לא.

ולכן אם אני חושב למשל שהעסק הזה פח, בבורסה מוכרים אותו עכשיו ב-200 מיליון דולר,

הוא לא שווה 2 מיליון

הוא ממש עסק פח.

מה אתם חושבים? אני אמכור בשורט?

ואם עכשיו אנשים בטוחים בסתמך על חלומות שהמנכל מוכר להם כל מיני דברים שלא הגיוניים בכלל, אז אנשים בטוחים בעסק. קונים. כולם קונים מעלים את המניה. אני סתם מפסיד כסף.

אני לא עומד עכשיו נגד אנשים, שאנשים יעשו מה שבא להם, אז לא שם את הכסף שלי על הימור מול טיפשות.

אבל אם יש מניה זולה ואני יודע שהיא טובה, אז כאן, לא אכפת לי גם אם כולם אומרים. ואני בטוח גם שימשיכו להגיד, יכול להיות שאני גם חושב שלהבא עוד חמש שנים גם יגידו,

שהיא מניה גרועה.

זה לא מעניין אותי מה אנשים חושבים.

אני יודע שהעסק מכניס לי כסף.

בסוף, בסוף העולם הזה של העסקים האמיתיים

הוא גובר על העולם הזה של הבורסה.

כי בסוף עסק שיכניס מיליארד דולר בשנה רווח נקי, גם אם כולם בטוחים שהוא הולך לקרוס, הולך לקרוס, הולך לקרוס.

אחרי עשר שנים יש לו עשר מיליארד דולר, נכון? ובהתאם לאינפלציה ולמדד, המחיר וההצמדה למדד,

יהיה לו הרבה יותר מ-10 מיליארד דולר.

הוא לא יכול להיות שווה פחות מ-10 מיליארד דולר, נכון?

ולא אכפת לי מאנשים.

יש גבול כמה פחות על ההון העצמי אנשים יכולים למכור את המניה בזול.

בקיצור, אני הולך על העולם של העסקים,

אני קונה עסקים, אני לא קונה מניות וזוהי שיטתי האישית. מה דעתכם?

לפורום - 

https://kesef360.com/forum/phpBB3/

כדי לעקוב אחרי הערוץ הון חכם 360 ב-WhatsApp:‏‏‏ https://whatsapp.com/channel/0029VbCB42A3mFY6KMajGC2q

שלום וברוכים הבאים ל-הון-חכם 360

 אצלנו אנחנו בעיקר הולכים להתמקד בתובנות ורעיונות למתקדמים וכן סגנונות השקעה שונות, עצות, אסטרטגיות חכמות וכדומה, בעיקר לכאלו שכבר מבינים ולא חדשים בתחום.

או לאנשים שנהנים לחשוב.

בין היתר אתם תראו כאן אצלי הסברים על כל המניות שאני מחזיק,

הרכבי התיק,

כמובן הכל ללא המלצה, רק בתור נקודה למחשבה.

כמו כן יהיה לנו חדשות כלכליות מאלו שפחות מפורסמות, יותר בלעדיות, - זאת אומרת כאלו שלא נמצאים בדרך כלל באתרים הכלכליים הרגילים.

אנחנו נדבר הרבה על סחורות, על המצבים הגיאופוליטיים, על כל מיני תחזיות, נדבר לאן אנחנו והעולם מתקדמים, לאן השוק צפוי להתקדם,

מה התזוזות

הגדולות בשווקים

ומגמות כלליות.

אני אתן לכם פה הרבה על

תורת המינוף שלי,

על כל מיני אסטרטגיות מורכבות,

אני אלמד קצת על אופציות,

הכל בצורה פשוטה,

לכאלה שהם בינוניים וגם לכאלה שמתקדמים ולא מתקדמים מספיק,

כל מיני דרכים והסברים איך נכון להתעסק עם הדברים הכי מסובכים בשוק ההון.

אני אתן לכם כל מיני רעיונות, כל מיני שאלות ותמיהות, כל מיני

חידודים, תובנות מעמיקות מאוד מאוד על הבורסות הנדל''ן וההשקעות.

נדבר קצת על

המושגים המאוד מאוד

חשובים, נגע קצת במתמטיקה, פילוספיה וידע כללי, יהיה לנו הרבה ידע כללי.

אנחנו נגיב פה גם על כל מיני רעיונות כלכליים של אנשים אחרים.

אם הם טובים אנחנו נגיב עליהם ונבקר אותם בצורה טובה ואם לא, אנחנו פשוט נסביר למה הם לא טובים,

או איך היה אפשר לשפר אותם.

כמובן,

איך אפשר שלא, אנחנו גם ניכנס לתחום של ה-AI והמודלי שפה גדולים

LMM,

ובכללי נדבר על ההשפעה של זה על שוק העבודה,

על אבטלה טכנולוגית,

האם זה דבר מבורך או לא מבורך ועוד,

כל הנושאים האלה תוכלו למצוא כאן.

נדבר הכל על

תופעות עולמיות, לאיזה כיוון העולם הולך.

נדבר על פשיטות רגל, על כל מיני אסטרטגיות של אנשים עשירים, מה גרם לאנשים להתעשר, איפה נמצאת החוכמה בכסף,

מה גורם לפער העצום הזה בין האנשים עשירים לאנשים פחות עשירים.

בעצם סוג של נגלה את הסודות, אם אפשר לקרוא את זה ככה בלי סיסמאות יותר מדי פומפוזית.

אז בין היתר אנחנו למשל נוכל לדבר גם על מרגנטיל, על קורדום הברזל, על כל מיני אסטרטגיות שכשלו,

נסביר גם למה הן כושלות,

למה האסטרטגיות האלה לא עובדות.

נוכל לדבר גם על כל מיני משקיעים והסגנונות שלהם,

מה בעצם הרעיון שעומד מאחוריהם,

מי מרוויח לטווח ארוך, מי מרוויח לטווח הקצר,

איך נכון להתנהל עם כסף שאתה רוצה להתנהל איתו לטווח הקצר,

למה לא תמיד כדאי באמת להתנהל לטווח הארוך, למה מה שכולם חושבים זה לא תמיד מה שנכון.

בקיצור אנחנו נדבר על כל הנושאים הכי בוערים והכי חשובים,

הכל תוכלו למצוא כאן אצלנו.

אני לא מבטיח שאהיה פשוט ואכתוב רעיונות נפוצים, בשביל זה יש עוד הרבה קבוצות, אתרים, בלוגים, וערוצים.

הישארו איתנו מחכה לנו כאן עולם סוער מרתק ומענין.

לפורום - 

https://kesef360.com/forum/phpBB3/

כדי לעקוב אחרי הערוץ הון חכם 360 ב-WhatsApp:‏‏‏ https://whatsapp.com/channel/0029VbCB42A3mFY6KMajGC2q